לצד המטוסים, מצרים צפויה לקבל גם מערכות נשק נלוות - ובהן טילי אוויר-אוויר משופרים לטווחים של כ-120 עד 145 ק״מ. לפי פרסומים שונים, ישראל ניסתה בעבר למנוע מכירת טילים בהיקפים אלה, אולם בחודשים האחרונים נרשמה בפריז נכונות נמוכה יותר להיענות לבקשותיה.
במקביל, משרד ההגנה האמריקאי חתם על חוזה בהיקף של 4.7 מיליארד דולר עם חברת בואינג לייצור מסוקי AH-64E Apache Guardian עבור מצרים, כווית ופולין. אם תושלם ההצטיידות, יעמוד צי מסוקי הקרב של מצרים על כ-100 כלים - אמריקאיים ורוסיים גם יחד. מסוקי ה-AH-64E מאופיינים במערכות מתקדמות במיוחד, ובהן רדאר Longbow חדש, מערכות לוחמה אלקטרונית, תקשורת מוצפנת, יכולות זיהוי ותקיפה במגוון תנאי מזג אוויר וחימוש רב. שילוב היכולות מציב את הדגם בשורה הראשונה של מסוקי התקיפה בעולם.
לפי דיווחים בעולם הערבי, בישראל עלתה רמת הדריכות בחודשים האחרונים בעקבות מעבר מטוסי קרב סיניים לשטח מצרים, שלפי הפרסומים לא זוהו על-ידי מכ״מים ישראליים או אמריקאיים. אירוע זה, כך נטען, הוביל לדיוני הערכת מצב בירושלים בנוגע להשפעת השינוי על תפיסת העליונות האווירית של ישראל.
עוד לפי אותם פרסומים, מצרים בוחנת בשנים האחרונות אפשרויות לרכישת מטוסי קרב מהדור החמישי, ובהן שיתופי פעולה פוטנציאליים עם דרום קוריאה, טורקיה, סין ורוסיה - חלקם אף כוללים היבטים של ייצור מקומי או פיתוח משותף. לפי הדיווחים, המטרה היא לשמר גמישות אסטרטגית ולהימנע מתלות בלעדית במעצמה אחת.
לצד העסקאות החדשות, בדיווחים מצוין כי מצרים מקדמת מאז 2015 תהליך רחב של בניין כוח: התמקצעות היחידות, שדרוג מערכות שליטה ובקרה, הרחבת יכולות תמרון בסיני והצטיידות באמצעי הגנה אווירית מארה״ב, רוסיה וסין. גם התחזקות הצי - ובהם צוללות, פריגטות וכלי שיט נוספים - מוצגת כחלק מאותו תהליך מודרניזציה. לפי פרסומים אלו, מצרים מבקשת לבסס יכולת הרתעה עצמאית ולשמור על חופש פעולה מדיני באזור שבו מאזן הכוחות משתנה במהירות.
התרעות פיקוד העורף