הסכם תיחום הגבולות הימיים בין לבנון לקפריסין נחתם לאחר כמעט עשרים שנות קיפאון. ההסכם הראשון מ-2007 מעולם לא אושר בצד הלבנוני, והחתימה הרשמית מסמנת נקודת מפנה. על פי הפרטים שפורסמו, הגבול הימי המוסכם נמתח לאורך כ-95 מייל ימיים - מה"נקודה 23" בדרום, הסמוכה לנקודה המשולשת שסוכמה בין לבנון לישראל ב-2022, ועד "הנקודה 7" בצפון.
חלק מהמומחים בלבנון טוענים כי המהלך בוצע בחופזה וכי למדינה יש מסמכים המעניקים לה לטענתם שטח ימי גדול יותר, בהיקף של 2,500 עד 5,000 קמ"ר. לפי דיווחים בלבנון, ההתגברות על הקיפאון בתיחום הגבול אינה מנותקת מההתפתחויות האזוריות. ישראל וקפריסין, ובהמשך גם סוריה, דוחפות להסדרה ימית במטרה לקדם חיפושי גז ונפט. מגמה זו מתרחשת על רקע מאמצי אירופה להפחית את תלותה באנרגיה מרוסיה ולבסס דרכי אספקה חדשות.
עוד מצוין בדיווחים כי ההסכם עשוי להסיר חסם משפטי משמעותי שעיכב את כניסתן של חברות בינלאומיות לתחום האנרגיה בלבנון. כעת, עם גבול מוסכם, המדינה יכולה להתקדם במתן רישיונות לחיפושי גז בים, במיוחד לאחר שהממשלה אישרה לאחרונה רישיון מרכזי לחיפוש בבלוק 8 במסגרת קונסורציום בינלאומי. אם המהלך ינוהל ביעילות, הוא עשוי לפתוח פתח להכנסות חדשות ולהשקעות בתחום האנרגיה.
קפריסין, מצדה, מרוויחה מביטול אי-הוודאות סביב הגבול הימי עם לבנון - מה שמאפשר הרחבת אזורי החיפוש ויצירת מסלול יצוא פוטנציאלי של גז לאירופה. בדיווח נמסר כי שיתוף פעולה עתידי בין שתי המדינות עשוי לכלול גם פרויקטי תשתית משותפים בתחום האנרגיה והחשמל, בהתאם להצהרות רשמיות על בדיקות היתכנות לחיבור חשמלי בין המדינות.
עם זאת, לפי התקשורת הלבנונית, מתעוררות גם חששות מדחיפת לבנון לעימותים דיפלומטיים. טורקיה מיהרה לגנות את ההסכם וטענה שהוא מתעלם מ"זכויות הקפריסאים הטורקים" ופוגע בזכויותיה בים התיכון. בעיתונות בלבנון נכתב כי ההתמודדות עם הביקורת הטורקית עשויה להציב את ביירות במבוכה, במיוחד לאור הקשרים הידידותיים הקיימים בין שתי המדינות.
לצד זאת, מצוין כי לבנון עשויה ליהנות מתמיכה אירופית: קפריסין תכהן בתחילת השנה הקרובה כנשיאת האיחוד האירופי, והאיחוד צפוי לברך על ההסכם כמנגנון שיכול לסייע לביסוס אספקת אנרגיה יציבה וזולה יותר פוליטית וכלכלית. לפי הדיווחים, הדבר עשוי גם להרחיב את שיתוף הפעולה בין לבנון לאירופה בפרויקטים עתידיים בתחום האנרגיה.
התרעות פיקוד העורף