שוודיה, שנחשבה עד כה מדינה שוחרת שלום ובטוחה, מצאה את עצמה קרובה מדי למשבר האוקראיני, והיא מבקשת לנטוש את מדיניות הניטרליות המסורתית שלה לטובת הצטרפות לברית נאט"ו.
היחסים בין שטוקהולם למוסקבה מתוחים, במיוחד בכל הנוגע לשיתופי פעולה הביטחוניים והצבאיים בין שוודיה לנאט"ו. השבוע, שוודיה דרשה מהאיחוד האירופי להתקדם באופן מהיר יותר עם חבילת ה-20 סנקציות נגד רוסיה.
המטרה המוצהרת של פוטין ערב הפלישה לאוקראינה הייתה להרחיק את נאט"ו מגבולותיה של רוסיה. היום, אחרי כמעט ארבע שנים של לחימה באוקראינה, נאט"ו, בזכות הכניסה של שוודיה, קרובים לרוסיה יותר מתמיד. יותר מזה, ממדינה ניטרלית, שוודיה הופכת להיות לשחקן גאופוליטי חשוב באזור. השוודים השקיעו בתעשיות הביטחוניות והיום העולם מתעניין בתוצרת שלהן.
כך, השבוע, מנכ"ל החברה השוודית סאאב (Saab) דיווח כי כמה הצעות מחיר ניתנו על ידי מדינתו למדינות המפרץ המתעניינות לקנות מטוסים לא רק בשווקים האמריקאיים. כך, במזרח התיכון גוברת התעניינות במטוסי סאאב על רקע רכישה קודמת של איחוד האמירויות על רקע החלטת מדינות נאט"ו, בהן הולנד, לוותר על רכש מטוסי בואינג אמריקאים.
למרות הנוהג השבדי לצדד ניטרליות, המדינה הנורדית מצטיירת כעת כאחת מבנות בריתה האירופיות המשמעותיות ביותר של אוקראינה: היא סיפקה תמיכה צבאית וכספית משמעותית לקייב מאז הפלישה המלאה של רוסיה בשנת 2022. השבוע, השוודים הפתיעו מדינות רבות באירופה שעדיין מתנדנדות בשאלות של תמיכה באוקראינה.
לפי דיווחי רויטרס, שרת החוץ השוודית מריה מלמר סטנרגרד אמרה השבוע: "כדי להשיג שלום צודק ובר-קיימא אסור שגבולותיה של אוקראינה ישונו בכוח". היא המשיכה ואמרה כי "לא יכולות להיות הגבלות על צבא אוקראינה, שיזמינו תוקפנות רוסית נוספת, או הגבלות על זכותם הריבונית של האוקראינים שכוללת גם קבלה לחברות בא"א".
השרה הדגישה כי "שוודיה לא תכיר בסיפוח הבלתי חוקי של חצי-האי קרים או בכל טריטוריה (כבושה) אחרת של אוקראינה". השרה אמרה את הדברים האלה במהלך פסגת "פלטפורמת קרים" המתקיימת השנה בשבדיה.
היפנים מרגישים מאוימים
מדיניות "הסירוס הגרעיני" מאופיינת ב"שלושת העקרונות הלא-גרעיניים": (1) אי-החזקה של נשק גרעיני, (2) אי-ייצור של נשק גרעיני, ו-(3) אי-התרה של הכנסת נשק גרעיני לשטחה. טקאיצ'י עלולה להפר את העקרון השלישי של הדוקטרינה הזו, מכיוון שיפן עומדת לרוקן מתוכן את האיסור על עגינת כלי שיט או הצבת כוחות זרים, כמו זה של ארצות הברית או של כל מדינה אחרת, חמושים בגרעין.
במילים פשוטות, יפן מזמינה את ארצות הברית להתקין בסיסים עם פוטניאל לנשק גרעיני בשטחה. יפן היא המדינה היחידה בעולם שחוותה על בשרה את ההשלכות של התקפה גרעינית בהירושימה ונגסאקי בשנת 1945, והחוויה הזו הפכה את ההתנגדותה לנשק גרעיני לטאבו שעומד בליבה של הפוליטיקה והתרבות שלה.
מצד אחד, יפן חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) אך מצד שני היא מוקפת על ידי שלוש מדינות גרעיניות, שיום אחד, עלולות לאיים על קיומה: צפון קוריאה, רוסיה וסין. לפי המקורות, טקאיצ'י אינה מתכוונת לשנות את שני העקרונות הראשונים, שהם החזקה וייצור, בגלל שיפן חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
עצם העובדה שיפן החלה להעלות את האפשרות של הכנסת בסיסים המכילים נשק גרעיני האמריקאי לשטחה, ועצם מוכנותה של טקאיצ'י לשנות את שלושת העקרונות הלא-גרעיניים, עוררה גינויים מידיים ותקיפים מצד סין. הסינים הזהירו כי המהלך הזה שולח "מסר מסוכן" לקהילה הבין לאומית בכלל ולאסיה בפרט.
סנאה טקאיצ'י, על פי הדיווחים, בחנה את האפשרות להסרת המגבלות כחלק משינוי רחב ביותר של הדוקטרינה הביטחונית. טקאיצ'י טוענת כי המגבלות הקיימות בחוק שמחמירות בנושא הגרעין אינם מאפשרות את הפריסת של הנשק הגרעיני של ארצות הברית והדבר עלול להחליש את ההרתעה של יפן.
בבייג'ינג אמרו כי יפן נוטשת את מחויבותה לשלום לאחר מלחמת העולם השנייה, וכי היא מרחיבה את מעמדה הצבאי של יפן ומעוררת חוסר יציבות באיזור. במידה ולארצות הברית תהיה גישה לבסיסים שמכילים נשק גרעיני - הדבר ישנה את נוסחת מאזן העוצמה באסיה. ניסיון העבר מלמד את השוודים ואת היפנים כי מדינות חלשות אינן יכולות להתייחס לשאלת הישרדותן כאל משהו שהוא מובן מאליו.