הראשונים לעסוק לעומק בבקשה המפתיעה היו כלי התקשורת הערביים והאירופיים, שם הם ציטטו תחילה את הדיווחים מהתקשורת הישראלית ושיתפו ברשתות החברתיות את הסרטון של ראש הממשלה או ציטוטים ממנו. עם זאת, מועד הפרסום, בסוף השבוע שאחרי חג ההודיה, צמצם את העיסוק בנושא.
ב"גרדיאן" הבריטי ציינו כי "חנינות נשיאותיות בישראל כמעט מעולם לא הוענקו לפני הרשעה, למעט חריג בולט אחד של מקרה משנת 1986 שבו היה מעורב השב"כ. חנינה מראש לפוליטיקאי בתיק שחיתות ללא הודאה באשמה - תהווה תקדים ותהיה שנויה במחלוקת עזה.
על פי הטלגרף הבריטי הנחשב לאוהד את ישראל מציין כי במכתב המפורט שהוגש נטען כי הדיונים בבית המשפט מטילים עומס כבד על ראש הממשלה, וכי החנינה תאפשר לו להקדיש את מלוא זמנו ומרצו לטיפול באתגרים הביטחוניים והמדיניים הצפויים במזרח התיכון.
כמו כן, נתניהו הסביר כי המהלך נועד להביא ל"הנמכת הלהבות", לאיחוי הקרעים בין המגזרים השונים בציבור ולחיזוק החוסן הלאומי. מבית הנשיא נמסר כי הבקשה תועבר לבחינת הגורמים המשפטיים הרלוונטיים.
אחד מגופי התקשורת החשובים בעולם הערבי, "א-שרק אל-אווסת" הסעודי, דיווח מבריטניה כי ראש הממשלה נתניהו מכחיש את אישומי השוחד, המרמה והפרת האמונים, טען כי ההליכים הפליליים פוגעים ביכולתו למשול וכי חנינה תשרת את האינטרסים של החברה הישראלית.
בהצהרת וידאו שפורסמה על ידי מפלגת הליכוד, אמר נתניהו כי המשך המשפט "קורע אותנו מבפנים" ומעורר מחלוקות עזות, והביע ביטחון כי סיום ההליך יסייע לקידום פיוס. מעבר לדיווחים על המהלך, התקשורת העולמית לא מהירה לפרשן את המהלך וממתינה, ככל הנראה לדיווחים נוספים לפני כתיבת דעות וניתוחים.
התרעות פיקוד העורף