הדו"ח קובע כי הראיות למעורבות המדינה הרוסית הן מכריעות, וכי התקיפה לא נועדה רק כנקמה בסקריפל, אלא כהצהרה פומבית לצריכה פנימית ובינלאומית שרוסיה תפעל בנחישות למען האינטרסים שלה. יוז האשים את הנשיא הרוסי בהפרת ההבטחה שסקריפל יהיה בטוח לאחר שקיבל חנינה נשיאותית במסגרת עסקת "חילופי מרגלים" ב-2010.
סקריפל עצמו מסר לחקירה כי הוא מאמין שפוטין מקבל את כל ההחלטות החשובות בעצמו, ולכן סביר להניח שנתן אישור למתקפה. הדו"ח פטר במידה רבה את שירותי הביטחון הבריטיים מאחריות, אף שמתח ביקורת על היעדר הערכות ביטחון כתובות שוטפות בניהולו כאסיר משוחרר.
נקבע כי ההערכה שסקריפל אינו בסיכון משמעותי הייתה שגויה בדיעבד, אך לא בלתי סבירה בהתחשב במצב הגיאופוליטי באותה עת. הוועדה סיכמה כי האמצעים היחידים שהיו יכולים למנוע את ההתקפה היו הסתרתו המוחלטת בזהות חדשה וניתוק כל קשר עם משפחתו, אך הסיכון באותה תקופה לא נתפס כחמור דיו כדי להצדיק אמצעי זהירות מרחיקי לכת שכאלה.
התרעות פיקוד העורף