באירוע הספורטיבי השתתפו כ-2,000 נשים ו-3,000 גברים, שהתחרו בנפרד. בתמונות שתועדו נראו חלק מהמתחרות, שלבשו חולצות אדומות, בבירור ללא חיג'אב או כל כיסוי ראש אחר. בעוד תומכי השינוי באיראן בירכו בהתלהבות על התמונות כראיה נוספת לכך שנשים איראניות דוחות את המגבלות המוטלות על ידי השלטונות בנוגע ללבושן, גורמים רשמיים הגיבו בחריפות וראו בכך תיגר בלתי מתקבל על הדעת על הסטטוס קוו.
התובע באי קיש הצהיר כי האופן בו נערך המירוץ מהווה כשלעצמו "פגיעה בצניעות הציבורית". הרשות השופטת פעלה במהירות נגד המארגנים, כאשר הביקורת מצד ההנהגה האסלאמית התיאוקרטית לא התמקדה רק בהפרת כללי החיג'אב על ידי חלק מהמתחרות, אלא בעצם קיום המרתון במתכונת זו.
בדיווח צוין כי רק לפני שנים ספורות, מראה של נשים איראניות רבות בבגדי ספורט באירוע ציבורי המוני היה נחשב להפרה, גם בהפרדה מגברים. ראש הרשות השופטת, ע'ולאם-חוסיין מוהסני אג'יי, הזהיר מפני קמפיין מחודש נגד נשים שאינן עוטות חיג'אב בציבור. הוא ציין כי סוכנויות המודיעין קיבלו הוראה לזהות ולדווח על מה שכינה "מגמות מאורגנות המקדמות חוסר מוסריות ואי-עטיית רעלה".
סוגיית החיג'אב נותרה בלב הדיון הציבורי באיראן סביב כיוונה העתידי של המדינה. המחאות ההמוניות שזעזעו את איראן במשך חודשים לפני שלוש שנים, הוצתו בעקבות מותה של הצעירה הכורדית-איראנית מהסא אמיני, שמתה במעצר לאחר שעוכבה בגין הפרה לכאורה של קוד הלבוש.
התרעות פיקוד העורף