גרמניה: הנשיא רוצה להוציא את ה-AFD החוץ לחוק

נאום אחד של נשיא גרמניה הצית ויכוח היסטורי: האם מותר בדמוקרטיה לאסור מפלגה שמתחזקת בסקרים ומתקרבת לשלטון? הקריאה להוציא את ה-AfD מחוץ לחוק מפלגת את הציבור ומערערת את הפוליטיקה הגרמנית

אלי לאון צילום: פרטי
עצרת של מפלגת AfD בברלין
עצרת של מפלגת AfD בברלין | צילום: רויטרס

נשיא גרמניה, פרנק-ואלטר שטיינמאייר, עורר לאחרונה סערה ציבורית כאשר הציע בנאום לציון ליל הבדולח פתרון להתחזקות הימין הקיצוני: הוצאה מחוץ לחוק של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD). המפלגה הלאומנית, המתנגדת להגירה, נחשבת כיום לסיעה השנייה בגודלה בפרלמנט הגרמני, וסקרים מראים כי התמיכה בה משתווה לזו של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) של פרידריך מרץ, ועומדת על כ-25 אחוזים.

ה"וושינגטון פוסט" מדווח כי דבריו של שטיינמאייר ליבו דיון לוהט במדינה סביב האפשרות להחרים את המפלגה, אשר סווגה במאי האחרון על ידי המודיעין הגרמני כ"ארגון קיצוני". הסיווג התבסס על עמדות המפלגה נגד מוסלמים ומהגרים, והקביעה כי היא "מזלזלת בכבוד האדם". צעד זה אפשר מעקב הדוק יותר אחרי חברי המפלגה, אך גם גרר ביקורת בינלאומית, כולל מצד הסנאטור האמריקני מרקו רוביו שכינה זאת "רודנות במסווה".

בעוד שהרעיון להחרים מפלגה עם תמיכה כה רחבה עשוי להיראות בלתי דמוקרטי, חוקת גרמניה משנת 1949 כוללת סעיף המאפשר זאת, כלקח מההיסטוריה הנאצית. ראלף שטגנר, חבר פרלמנט מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), טען כי גרמניה "איבדה את הדמוקרטיה פעם אחת למפלגת ימין קיצונית שהשתמשה בכללי הדמוקרטיה כדי לבטלם", וכי ישנה אחריות מוסרית לפעול. הלחץ לחרם גבר בעקבות תחקיר של ארגון Correctiv מינואר, שחשף כי בכירי המפלגה דנו בפגישה סודית בתוכניות לגירוש המוני, כולל של אזרחים בעלי "רקע לא גרמני".

מנגד, קיימת ספקנות רבה לגבי המהלך, גם בקרב מתנגדי המפלגה. פרידריך מרץ הביע חשש שהדבר ייתפס כחיסול יריבים פוליטיים. גינתר קרינגס, דובר המדיניות המשפטית של ה-CDU, הזהיר כי התיק המשפטי חייב להיות מוצק לחלוטין, שכן כישלון בבית המשפט יעניק ל-AfD "חותמת אישור" ויחזק אותה משמעותית. ביאטריקס פון שטורך, סגנית מנהיג ה-AfD, טענה כי החרם הוא אנטי-דמוקרטי וכי "אם המפלגה החזקה ביותר בסקרים תיאסר, אז גם ג'ורג'יה מלוני באיטליה והרפובליקנים בארה"ב יכולים להיאסר". ב-AfD הגיבו בזעם לדברי הנשיא, וחבר ההנהגה ברנד באומן האשים אותו בשימוש לרעה בתפקידו.

הציבור הגרמני חלוק בדעתו. סקרים מספטמבר הראו שוויון של 42 אחוזים בין התומכים למתנגדים למהלך. ברחוב הגרמני נשמעים קולות מגוונים: בעוד שאזרחים מסוימים טוענים כי "אנו חיים בדמוקרטיה" ואין לאסור מפלגה שרבים מצביעים לה, אחרים סבורים כי "זה כבר מאוחר מדי" וכי המפלגה חזקה מדי מכדי להיעצר. בינתיים, ה-AfD ממשיכה להתחזק, במיוחד במדינות מזרח גרמניה לשעבר, וחלק מחבריה אף משתמשים באיום החרם כקריאת קרב פוליטית, בהצהירם כי בקרוב הם "או ייאסרו וייכנסו לכלא, או יהיו בשלטון".

תגיות:
גרמניה
/
ליל הבדולח
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף