בלייר תיאר אז את התוכנית כ"נועזת ואינטליגנטית" והביע נכונות לשרת במועצה, שאותה היה אמור טראמפ לנהל. ההתנגדות לבלייר נבעה, בין היתר, מהפגיעה במוניטין שלו במזרח התיכון בשל תמיכתו הנחרצת בפלישה לעיראק ב-2003 בהובלת ארצות הברית.
כמו כן, עלו חששות שהפלסטינים יודרו ממבנה הממשל. טראמפ עצמו הודה באוקטובר כי ייתכן שתהיה התנגדות למינויו של בלייר, ואמר כי הוא רוצה לוודא שהוא "בחירה מקובלת על כולם".
לפי גורם אחר, בלייר עדיין עשוי למלא תפקיד במבני הממשל העתידיים של עזה, ב"קיבולת שונה", מכיוון שהאמריקאים והישראלים מחבבים אותו.
תפקידו של מלאדנוב, שמכהן כיום כראש האקדמיה הדיפלומטית "אנואר גרגרש" באבו דאבי, דומה לתפקידים שהוצעו תחילה לבלייר - פיקוח על המעבר שלאחר המלחמה בעזה. הוועדה אמורה לתאם בין מועצת השלום לבין ועדה טכנוקרטית פלסטינית שתהיה אמונה על הניהול השוטף של הרצועה.
תוכניתו של טראמפ לשלום בעזה נתקעה במידה רבה מאז הוכרזה לפני למעלה מחודשיים, יחד עם הפסקת אש ברירית. הרצועה נותרה מחולקת בין אזורים בשליטת חמאס לאזורים בשליטת ישראל.
עדיין אין בהירות לגבי הרכב הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית או כוח הייצוב הבינלאומי שאמור להיות אחראי על הביטחון, ולגבי אופן פירוק חמאס מנשקו. אף ממשלה לא התחייבה פומבית לכוח זה.
התרעות פיקוד העורף