בדיווח טוענים כי ישראל מנצלת את ההסלמה ברוב חלקי הרצועה כדי להתמקד במיפוי והשמדת מערכת המנהרות ברפיח. צה"ל מפעיל קידוחים כבדים, מציף חלק מהמנהרות ואף מבצע פיצוצים מבוקרים. ההערכה בתחילת הפסקת האש הייתה כי במנהרות נמצאו כ־100 עד 200 לוחמים; חמאס טוען שנותרו כ־60 עד 80. בחודשים האחרונים, לפי צה"ל, נהרגו מעל 40 לוחמים במהלך ניסיונות בריחה, ומעטים נתפסו בחיים.
המצב החריג הפך לחלק מרכזי במשא ומתן לשלב הבא של הפסקת האש. חמאס דורש לאפשר למחבלים מעבר בטוח לשטח שבשליטתו, אך ישראל מתנה זאת בכניעה ובפירוק מנשק, תנאי שחמאס מסרב לקבל. לפי הדיווח, הצעות להפנותם למעבר בין לאומי דרך הצלב האדום, או גירושם למדינה שלישית נפלו גם הן, כשאף מדינה לא הסכימה לקלוט אותם.
על פי הג'ורנל, בקרב הקהילה הבינלאומית מתעורר חשש שהעימות סביב הלוחמים הלכודים יעכב את המהלך המדיני שנועד להקים מוסדות שלטון וביטחון חדשים בעזה. גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי פתרון למשבר רפיח היה אמור להפוך למודל לפירוק חמאס מנשקו בדרכי שלום, אך בפועל הוא הפך למכשול משמעותי.
בדוויח מציינים שרפיח נחשבת לאזור המנהרות המורכב ביותר ברצועה, וצה"ל עדיין מתקשה למפות אותן לחלוטין. אסטרטגיית הניתוק - חציית המנהרות למקטעים מבודדים - צמצמה את יכולת התנועה של המחבלים, אך לא חיסלה אותה. לאורך הקיץ הצליחו חלק מהמחבלים לנוע בין כיסים תת־קרקעיים ולמצוא אספקה.
התרעות פיקוד העורף