על פי הפרסום הטורקי במשך למעלה מ-40 שנה, ישראל שמרה על דומיננטיות ייחודית ומכרה מערכות למדינות רבות ביבשת, בהן ארגנטינה, ברזיל, צ'ילה, קולומביה, מקסיקו, פרגוואי, פרו, אקוודור ואף ונצואלה. למעשה, הרכש הביטחוני היחיד של ארגנטינה ופרגוואי מהמזרח התיכון הגיע מישראל. ישראל אף השתלבה בפיתוח המקומי, כגון בפרויקט מטוס האימון הארגנטינאי IA63 Pampa ובהסכמי תחזוקה לצי התעופה של קולומביה.
אולם, המלחמה בעזה וההשלכות הפוליטיות הנלוות לה יצרו חיכוך חסר תקדים. קולומביה ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, מה שמסכן הסכמי תחזוקה לצי ה-Kfir המתיישן ותוכניות רכש עתידיות כמו מערכות ההגנה האווירית BARAK MX ותותחי ATMOS. יתרה מכך, פקידים קולומביאנים הודיעו בספטמבר האחרון על ייצור רובה הסער הראשון של המדינה, Indumil Cordova, במטרה להחליף את הנשק שסופק בעבר על ידי ישראל. במקביל, צ'ילה הרחיקה חברות ישראליות מתערוכת תעופה וחלל מרכזית, ותוכנת הריגול פגסוס הפכה למוקד של מחלוקת במדינות כמו קולומביה.
מנגד, טורקיה מזהה הזדמנות לאתגר את הדומיננטיות הישראלית ארוכת השנים. אנקרה מציעה שילוב של פלטפורמות חסכוניות ונכונות לייצור משותף, גישה התואמת את שאיפות התיעוש של ממשלות האזור המבקשות להפחית תלות במונופולים של מעצמות גדולות. שבע מהחברות המובילות בטורקיה רשמו עלייה בדירוג העולמי, כאשר חברת Baykar נכנסה לרשימת ה-100 המובילות בעקבות ביקוש למערכות אוויריות. שיתוף הפעולה הטורקי כבר ניכר בשטח: פרויקט המודרניזציה של טנקי Leopard 2A4 בצ'ילה הופקד בידי החברה הטורקית Aselsan, ומתקיים פיתוח משותף של לוויין גאוסטציונרי עם ארגנטינה. כמו כן, בוצעו רכישות ראשוניות על ידי קולומביה ואקוודור של כלי רכב משוריינים ומערכות מרגמה.
התרעות פיקוד העורף