לפי דיווח בפייננשל טיימס, טיוטה של הצעת שלום שהוגשה לוושינגטון על ידי גורמים אוקראינים ואירופים כוללת סעיף הקובע כי אוקראינה חייבת להפוך לחברה באיחוד האירופי עד ה-1 בינואר 2027. התוכנית המדוברת היא גרסה מתוקנת להצעות מצד ממשל טראמפ לסיום המלחמה, והיא נחשפת על רקע לחץ גובר מצד דונלד טראמפ על נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, להסכים ל"עסקת שלום".
הדיווח מדגיש כי תאריך היעד המוצע מהווה הצטרפות מואצת באופן קיצוני, שכן אוקראינה טרם השלימה אף אחד מ-36 הפרקים הנדרשים בשיחות ההצטרפות לאיחוד. לוח זמנים כזה ישבור את גישת האיחוד המבוססת על הישגים ויאלץ את בריסל לחשב מחדש את תהליך ההרחבה כולו, כולל סוגיות תקציב וזכויות הצבעה. למרות זאת, גורמים התומכים באוקראינה ציינו כי הנציבות האירופית מבינה כעת שעליה להימנע משיבוש תהליך השלום באמצעות התנגדות למסלול המהיר לקייב.
עוד עולה מהפרטים כי תמיכה אמריקנית בתוכנית עשויה לאפשר לטראמפ לכפות על ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, להסיר את הווטו שלו על תהליך ההצטרפות.
במקביל, לפי דיווח ב"לה מונד", המתווך האוקראיני מיכאילו פודוליאק אישר כי אוקראינה מוכנה לקבל את הקמתו של אזור מפורז בחבל דונבאס. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, הודה כי אוקראינה "מוכנה" כעת לוויתורים טריטוריאלים, צעד שזכה לתמיכת מנהיגים אירופאים במטרה לסיים כמעט ארבע שנות לחימה. לפי המתווה, האזור המפורז יחייב נסיגה של כוחות אוקראיניים ורוסיים כאחד מקו החזית הנוכחי, והאזור האסטרטגי עשוי לעבור לפיקוח של כוח בינלאומי, כולל ארה"ב.
הוויתור נכלל בתוכנית שלום מתוקנת שהועברה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. עם זאת, לפי ה"טיימס" הלונדוני, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הביע ספקנות לגבי הפרטים המעשיים. זלנסקי תהה מי ישלוט באזור זה, המכונה "אזור כלכלי חופשי", והזהיר מפני האפשרות שרוסים יתחזו לאזרחים כדי להשתלט עליו. הוא הדגיש כי כל פשרה חייבת להיות הוגנת ולכלול נסיגה הדדית, וכי ויתורים טריטוריאלים יצטרכו לעבור אישור במשאל עם. מנגד, טראמפ תיאר את המשא ומתן כ"עסקת נדל"ן מורכבת" של "חיתוך קרקע", והביע חוסר סבלנות כלפי מה שכינה "בזבוז זמן". דוברו ציין כי השתתפותו בפסגה המתוכננת בפריז מוטלת בספק אם לא יהיה סיכוי אמיתי לשלום.
בצל המגעים המדיניים, מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה נשא נאום תקיף בברלין בו הזהיר כי אירופה עומדת בפני סכסוך "בסדר הגודל של המלחמה שסבלו סבינו". רוטה טען כי רוסיה הפכה ל"חצופה וחסרת רחמים" וכי היא עשויה להיות מוכנה להפעיל כוח צבאי נגד נאט"ו בתוך חמש שנים, שכן כלכלתה מוקדשת כעת למלחמה. דברים אלו קיבלו חיזוק מצד תת השר לכוחות מזוינים של בריטניה, אל קארנס, שאמר ל"טיימס" כי "צל המלחמה דופק שוב על דלתה של אירופה" וכי בריטניה נמצאת למעשה על "בסיס מלחמה" כדי להרתיע את האיום הגובר.
התרעות פיקוד העורף