על פי הסקר, ה־AKP זוכה ל־34% תמיכה, לעומת 32.1% ל"מפלגת העם הרפובליקאית" (CHP). מפלגת "מפלגת העמים הדמוקרטית" (DEM) במקום השלישי עם 10.7%, ואילו מפלגת התנועה הלאומית (MHP) שומרת על יציבות עם 8.1%. מפלגות İYİ ו־Zafer ממשיכות לדשדש באחוזים נמוכים, סביב 4% ו־3% בהתאמה.
עם זאת, הנתון המרכזי העולה מהסקר נוגע למצב הכלכלי. למעלה מ־65% מהנשאלים הביעו חוסר אמון בניהול הכלכלה, ורק כ־17% אמרו כי הם נותנים אמון במידה מסוימת במדיניות הכלכלית. בנוסף, 64% מהציבור סבורים כי המצב הכלכלי צפוי להחמיר בשנת 2026, ורק כ־23% מעריכים כי יחול שיפור.
נתונים אלה נתמכים גם בסקר נפרד של מכון Bulgu Research מדצמבר, המצביע על עומק משבר יוקר המחיה: כ־78% מהנשאלים דיווחו על קושי כלכלי, כאשר כמעט 44% ציינו כי הכנסתם בקושי מכסה את צורכיהם הבסיסיים, ורק כ־7% הגדירו את מצבם הכלכלי כנוח.
הכלכלה היא גם הגורם המרכזי המשפיע על דפוסי ההצבעה: 45% מהנשאלים ציינו את המצב הכלכלי כגורם המכריע בהחלטתם הפוליטית, לפני הנהגה, ביצועי הממשלה או סוגיות אידיאולוגיות. בהתאם לכך, הכלכלה דורגה גם כבעיה הלאומית המרכזית בעיני הציבור, לפני מערכת המשפט, החינוך והאבטלה.
בסיכומו של דבר, הסקר מציג תמונה של יציבות פוליטית יחסית בטורקיה, אך כזו הנשענת על קרקע כלכלית רעועה. בעוד שמפלגת השלטון שבה להוביל בסקרים, חוסר האמון הציבורי בניהול הכלכלה והפסימיות לגבי העתיד הכלכלי ממשיכים להעיב על מעמדה – ולהציב סימן שאלה על המשך היתרון בטווח הארוך.
התרעות פיקוד העורף