אתר "טורקיה היום" דיווחו כי עמוד השדרה של התעופה הימית הטורקית מתבסס כיום על מסוקי סיקורסקי S-70B Seahawk. מתוך 24 מסוקים שנרכשו, כ-23 נותרו מבצעיים. מסוקים אלו מבצעים מגוון רחב של משימות, החל מלוחמה נגד צוללות ותקיפת כלי שיט, ועד לסיור ואף כיבוי שריפות. עם זאת, היחס הנוכחי עומד על כהליקופטר אחד לכל שתיים או שלוש ספינות, מה שיוצר פערים בכיסוי המבצעי.
אתגר משמעותי נוסף הוא התמיכה בספינת התקיפה האמפיבית הרב-תכליתית TCG Anadolu, שנכנסה לשירות בשנת 2023. כפתרון ביניים לצורך בסיוע אווירי קרוב, הועברו תשעה מסוקי תקיפה מסוג "קוברה" מכוחות היבשה לחיל הים. ארקאן הסביר כי מסוקים אלו נבנו במקור עבור הצי, והעברתם התאפשרה לאחר שהצבא עבר לשימוש במסוקי T129 Atak. בעתיד, מתוכנן להחליפם במסוקי תקיפה כבדים מפיתוח מקומי או בכלי טיס בלתי מאוישים.
במבט לעתיד, חיל הים הטורקי נערך להחלפת מסוקי ה-AB-212 המיושנים. ביולי 2025 נחתם הסכם לרכישת מסוקי T625 Gokbey, כאשר שלושה מתוכם מיועדים לחיל הים. גרסה ימית של ה-Gokbey מפותחת כך שתהיה עמידה בפני קורוזיה ותכלול להבים מתקפלים. עם זאת, יאילאלי ציין כי בטווח הארוך, מסוק ה-T-925 במשקל 10 טון, הנמצא בפיתוח, עשוי להתאים יותר לדרישות הכבדות של החיל.
בנוסף, קיים פער ביכולות התרעה מוקדמת ובקרה אווירית (AEW&C) עבור קבוצות המשימה הימיות. כיום, חיל הים מסתמך על מטוסי חיל האוויר הטורקי לצורך גילוי וזיהוי איומים מעבר לאופק. המומחים מעריכים כי בעתיד, כאשר הצי יפעל במרחקים גדולים ללא תמיכה יבשתית, יידרשו פתרונות עצמאיים, כגון מערכות המבוססות על כלי טיס בלתי מאוישים או על פלטפורמת ה-T-925.
התרעות פיקוד העורף