לטענתו, המשטר החל לאסוף מידע מפורט על פריסת הכוחות האיראניים וחיזבאללה, כולל נתונים על נכסים ושימושים נדל"ניים, מידע שלדבריו שימש בהמשך לפגיעות ממוקדות. הוא טוען כי בניגוד להערכה הרווחת, לא רוסיה אלא המשטר הסורי עצמו היה מקור המידע שהועבר לישראל. בנוסף, הוא מציין הגבלות שהטיל אסד על העברת אמצעי לחימה לחיזבאללה.
אלבאשא טוען כי שיקולו המרכזי של אסד היה הישרדות אישית והימנעות מגורל של גלות או חיסול. לדבריו, אסד לא פעל לרפורמות, אלא הגן על מוקדי השחיתות והעמיק את המשבר הכלכלי והחברתי, שהיווה קרקע להתפרצות האירועים. הוא מתאר גם את המתרחש בחאלב בימים שקדמו לנפילתה, ומסכם כי מכלול הסימנים מצביע על כך שסוריה "נמסרה".
התרעות פיקוד העורף