נשיא קפריסין, ניקוס כריסטודולידיס, אמר כי החתימה מסמנת "פרק משמעותי ביותר" ביחסים בין המדינות, וכי ההסכם מהווה הצהרה פוליטית ברורה הקובעת חזון משותף וסדרי עדיפויות לשנים הבאות.
לדבריו, הסכם השותפות כולל עשרה פרקים, כאשר הראשון קובע כי שתי המדינות יעמיקו את שיתוף הפעולה בתחומי הדיפלומטיה, ההגנה והביטחון, תוך תמיכה באג'נדה של "אירופה ריבונית".
במסגרת ההסכם הביעו הצדדים דאגה עמוקה ממלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה, מהמתחים המעמיקים במזרח התיכון ומהמשך חוסר היציבות באפריקה, תוך הדגשת האינטרסים המשותפים בקידום יציבות אזורית, בדגש על המזרח התיכון.
המדינות הדגישו את הצורך בחיזוק האוטונומיה האסטרטגית של האיחוד האירופי, במטרה להגן על ערכיו ועל אזרחיו בסביבה בינלאומית בלתי יציבה.
בתחום ההגנה התחייבו צרפת וקפריסין לפעול לחיזוק הבסיס התעשייתי-טכנולוגי הביטחוני של אירופה ולהעמיק את שיתוף הפעולה בשימוש בכלי האיחוד האירופי, בהם תוכנית "פעולה ביטחונית לאירופה" (SAFE).
פרקים נוספים בהסכם עוסקים בביטחון אזרחי, במאבק בטרור, בניהול זרמי הגירה ובאבטחת גבולות. בתחום הכלכלי הצהירו המדינות על שאיפה לצמצם תלות חיצונית קריטית בתחומי האנרגיה, הטכנולוגיה, הבריאות וחומרי הגלם.
כמו כן, סוכם על קידום ניידות בין המדינות, בדגש על קידום השפות היוונית והצרפתית ושיתוף פעולה בתחומי החינוך והתרבות. כדי להבטיח את יישום ההסכם, סיכמו הצדדים על קיום מפגש היגוי בין-ממשלתי שנתי בדרג בכיר.
התרעות פיקוד העורף