בינואר השנה היה ריבצ'ין עצמו קורבן לניסיון תקיפה, כששני רעולי פנים הציתו את מכוניתו והשחיתו את ביתו הקודם. "למרבה המזל בדיוק עברנו לבית חדש, והטרוריסטים פגעו בבית הישן שלנו", הוא משחזר. "וגם אחרי שניסו לפגוע בנו, עדיין לא האמנתי שטבח מהסוג הזה יכול לקרות. חשבתי שזה ייגמר בריסוס כתובות אנטישמיות וזהו, ושאוסטרליה היא מקום בטוח".
הוא רואה קשר ישיר בין גילויי האנטישמיות ותופעות ההסתה באוסטרליה ובין הפיגוע: "האנטישמיות מרימה את ראשה המכוער, לא רק באוסטרליה, במדינות רבות. אבל כשדברים לא נבדקים מלמעלה, מהשלטונות, וכשמאפשרים לדברים לעבור בשתיקה, כשהפגנות אנטישמיות שקוראות לרצוח יהודים לא נעצרות במשך שנתיים, בסוף אתה מוצא את עצמך עם יהודים הרוגים על חוף הים. זו נקודת שבר לאומית ובינלאומית".
לדבריו, "יש כאן רוב שקט של אנשים טובים שמתנגדים לאנטישמיות, אבל הם שקטים מדי ובכך הם נותנים לגיטימציה לטרוריסטים לפעול. אנחנו לא יכולים עוד להסתמך רק על הרשויות. אנשים צריכים להגיד דברים נחרצים - מורים בבתי ספר, מאמני ספורט, חברים בבר. כשמישהו מספר בדיחה אנטישמית, צריך לעצור את זה מיד. ואנחנו, היהודים, חייבים כולנו להדליק נרות השנה. אנחנו צריכים לחיות ולהדליק אור גם למען אלה שלא יוכלו לעשות זאת עוד. רק כך נוכל לכבד את זכרם". השלכות הפיגוע, מזהיר וולף, עלולות להיות מרחיקות לכת: "אין ספק שיהיו יהודים שיחשבו לעזוב את אוסטרליה", הוא קובע. "כבר עכשיו יש מי שתוהה אם זה עדיין המקום שלו".
הסכנה ריחפה גם מעל ילדיו של לאם, שהיו באזור הפיגוע ועזבו כרבע שעה לפני הירי: "זה מצמרר", הוא אומר. "זה כמו לעשות פיגוע על חוף הים בתל אביב, במקום פתוח, הומה אדם. לא רק יהודים היו שם, זה אזור שכולם מגיעים אליו. לא הייתה באזור התנהגות חשודה, לא הייתה כל התרעה מראש. ואז, ברגע אחד, הכל מתפוצץ".
לדבריו, כוחות המשטרה הגיעו לזירה: "בדיוק בזמן שהיה לוקח למשטרה בישראל להגיע, אבל השאלה האמיתית היא לא התגובה, אלא המניעה. האחריות היא בראש ובראשונה של הממשלה. צריך לשים לזה סוף: לא עוד הפגנות שמסיתות, לא עוד הטפות שנאה. מי שמגיע לאוסטרליה ומפיץ שנאה צריך להיות מגורש. אם יש אנשי דת שמסיתים במסגדים - גם הם לא יכולים להישאר כאן".
לאם טוען שאוסטרליה השתנתה בשנים האחרונות, ולא לטובה: "זו הייתה מדינה שקטה, נורמלית, ומשהו השתנה עם חילופי השלטון. פעם זו הייתה מדינה ידידותית לישראל. היום זה כבר לא כך. האסון הזה ישפיע על הקהילה היהודית, ויהיו יהודים שיפחדו להישאר פה וישקלו לעזוב, אבל אנחנו צריכים להיות חזקים. הממשלה חייבת להגיד די לאנטישמיות ולהסתה, ואנחנו כקהילה חייבים לעמוד זקופים. לא לוותר, לא לפחד, ובעיקר לא לשתוק".