במאמר קובעים המחברים כי טורקיה, כמו מדינות רבות אחרות, ניצבת כיום מול מציאות קשה של שינויי אקלים מציאות שכבר אינה תיאורטית או עתידית, אלא מוחשית וכואבת. בשנה האחרונה חוותה המדינה אחד הקיצים החמים ביותר שנרשמו בהיסטוריה, עם גלי חום קיצוניים שהובילו לשריפות נרחבות בדרום מערב המדינה, שפגעו בשטח הגדול פי חמישה מהממוצע העונתי. במקביל, אזורים שבעבר נהנו מעודפי מים חוו מחסור חמור בשל בצורת קיצונית, בעוד אזורים אחרים הוצפו בשיטפונות קטלניים שגבו קורבנות רבים.
על פי דו״ח הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים של האו״ם משנת 2021, טורקיה צפויה להתמודד עם שלושה תהליכים מואצים עלייה בטמפרטורות התייבשות ועליית מפלס פני הים. עד שנת 2050 צפויה עלייה של כשתי מעלות וחצי במזרח ובמרכז טורקיה וכמעלה וחצי באזורי החוף, כאשר בקיץ צפויות תקופות ממושכות של טמפרטורות מעל ארבעים מעלות. במקביל, כמות המשקעים השנתית צפויה לרדת בכעשרה אחוזים, בעיקר במערב המדינה ולאורך חופי הים התיכון. תהליך זה יוביל למחסור גובר במים ולתקופות בצורת שיוחרפו בשל נסיגת קרחונים וירידה בכמויות השלג בהרים, שמהם מגיעה מחצית מתצרוכת המים של המדינה.
במקביל, מזהירים המחברים מפני השלכות רוחב חמורות של משבר המים. החקלאות אחראית כיום לכשבעים וארבעה אחוזים מצריכת המים בטורקיה והמשך המדיניות הקיימת, צפוי להוביל לפגיעה בביטחון המזון ולהטלת רגולציה מחמירה על ענפי החקלאות והמשק החי, וכן לפגיעה בייצור החשמל ההידרואלקטרי. גם עליית מפלס פני הים במזרח הים התיכון, הצפויה להגיע לעשרים וחמישה סנטימטרים עד שנת 2050 ועד כמטר אחד עד סוף המאה, מאיימת על ערי חוף תשתיות שכונות מגורים כבישים גשרים ומתקני אנרגיה והתפלה.
בראיון שערכתי עם ד״ר חי איתן כהן ינרוג׳ק הוא התריע מפני החרפת משבר המים בטורקיה, וציין כי “בתקופה האחרונה הגשמים יורדים פחות ויש גם פחות שלג”. לדבריו, הפגיעה במשקעים משליכה ישירות על מקורות המים המרכזיים של המדינה, שכן “הנהרות הפעילים ביותר בטורקיה נשענים על מי שלגים שיורדים על פני ההרים, אבל בגלל שיש פחות גשמים ופחות שלגים גם המים במקורות האלה הולכים ופוחתים”.
עם זאת, המאמר מצביע גם על עלייה במודעות הציבורית כאשר כשבעים אחוזים מהציבור בטורקיה מזהים את שינויי האקלים כבעיה חמורה. לנוכח המשברים הסביבתיים המחריפים, כותבים המחברים ניצבת בפני טורקיה הזדמנות לא רק להגן על עתידה אלא גם להוביל יוזמות אזוריות ולהפגין מנהיגות ירוקה אמיתית שתשרת הן את האינטרס הלאומי והן את יציבות האזור כולו.