למרות החתימה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בין רוסיה לאיראן בתחילת השנה, במוסקבה מבהירים כי ההסכם אינו כולל התחייבות להגנה צבאית הדדית, וכי שיתוף הפעולה בין המדינות נותר מוגבל – בעיקר בתחומים הכלכליים, האזוריים והגרעיניים.
עם זאת, אנטיקוב הדגיש כי ההסכם אינו מהווה ברית הגנה. "אין בין רוסיה לאיראן הסכם הגנה משותף", אמר, והבהיר כי גם במהלך התקיפות הישראליות והאמריקאיות נגד איראן לא הייתה לרוסיה כל חובה להתערב צבאית. לדבריו, האמנה אינה כוללת סעיפים ביטחוניים מחייבים, אלא לכל היותר מאפשרת שיתופי פעולה צבאיים מוגבלים והסכמים נקודתיים.
אחד הנושאים המרכזיים בשיח בין מוסקבה לטהרן הוא הזירה האזורית, ובראשה הים הכספי ודרום הקווקז. אנטיקוב הזכיר את ההסכם משנת 2019 בין מדינות החוף של הים הכספי – רוסיה, איראן, אזרבייג'ן ואחרות – הכולל סעיף האוסר כניסת ספינות מלחמה זרות לאזור. לדבריו, קיים חשש משותף במוסקבה ובטהרן מפני מעורבות אמריקאית גוברת באזור, בין היתר על רקע מתיחות בין ארמניה לאזרבייג'ן.
בהקשר זה הזכיר אנטיקוב את היוזמה האמריקאית המכונה "שביל טראמפ", מסדרון תחבורתי שאמור לחבר בין אזרבייג'ן לארמניה ומשם לטורקיה. לדבריו, הפרויקט מעורר דאגה עמוקה בטהרן, בשל החשש שיביא לניתוק איראן מגבולה עם ארמניה – תרחיש הנתפס כאיום אסטרטגי. גם ברוסיה, לדבריו, רואים ביוזמה זו מהלך שאינו משרת את האינטרסים של מוסקבה.
סוגיה נוספת שעלתה בדבריו היא שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות, על רקע תמיכתה של איראן ברוסיה במלחמה באוקראינה, ובפרט בתחום הרחפנים. עם זאת, אנטיקוב חזר והדגיש כי מדובר בשיתופי פעולה נקודתיים, שאינם מגיעים לכדי התחייבות ביטחונית רחבה.
באשר לתוכנית הגרעין האיראנית, אמר אנטיקוב כי לאחר תקיפות ישראליות־אמריקאיות באתרים גרעיניים באיראן, נשמעים במוסקבה קולות התומכים במעורבות רוסית בשיקום נזקים ובבניית מתקנים חדשים. הוא הזכיר את דבריו של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שלפיהם רוסיה לא הייתה מעורבת בהפעלת מנגנון הסנקציות של האו"ם נגד איראן, וכי מדובר בהסכמות שהושגו בעבר בין וושינגטון לטהרן.
מטוזוב דחה פרשנויות שלפיהן ההעמקה ביחסים בין מוסקבה לטהרן נועדה לחזק שליטה איראנית אזורית, וטען כי מדובר ב"קריאה שגויה שמופצת בעיקר בתקשורת המערבית". לדבריו, "רוסיה אינה מתלוננת על קשריה הטובים עם איראן, אך הקשרים הללו נועדו לייצב את האזור – לא להעניק לאף מדינה מעמד הגמוני". הוא ציין כי מוסקבה מקדמת זה יותר מ־15 שנה יוזמות אזוריות לייצוב המפרץ, המופנות הן לאיראן והן למדינות ערב, והוסיף כי "כל יציבות באזור הזה היא אינטרס משותף – לא מהלך עוין כלפי אף צד".