"אם חוזרים 10, 12, 15 שנה אחורה - הלובי החזק ביותר בוושינגטון היה הלובי היהודי. זה היה ישראל. זה כבר לא נכון היום. צריך להיות מאוד זהירים. יש לכם קונגרס, ובמיוחד בקונגרס, שמתחיל להפוך לאנטישמי", אמר הנשיא.
רוזנר מצביע על פרדוקס כואב: בלי הימין, יהדות ארצות הברית עוד יכלה להסתדר איכשהו, תחת המטרייה של השמאל הליברלי, שרוב היהודים מזדהים איתו. אבל בלי השמאל - לא נותר ליהודים מקום בטוח. ההתנערות, הביקורת החריפה ולעיתים גם העוינות הגלויה כלפי ישראל וכלפי יהודים לאחר 7 באוקטובר ערערו את תחושת הביטחון הבסיסית.
האנטישמיות, מדגיש רוזנר, אינה תופעה חדשה. היא מרימה ראש כבר שנים. אך מאז 7 באוקטובר מדובר בשטף שקשה לזכור כמותו - כזה שאינו מוגבל להפגנות במדינות ערביות, אלא נובע ממקורות מערביים מובהקים, באוניברסיטאות, בשיח הציבורי ובמערכות פוליטיות.
השלכות התהליך הזה חורגות בהרבה מגבולות הקהילה היהודית בארצות הברית. אנטישמיות גוברת עלולה להקשות על תמיכה בינלאומית בישראל, להכשיר אלימות מצד אויביה, ולדחוף יהודים לבחירה כואבת: להיות יהודים פעילים בישראל - או לחדול מלהיות יהודים פעילים במקומות אחרים.
בתהליך מתגלגל, מזהירים הכותבים, עלול להיווצר עולם שבו הנוכחות היהודית מחוץ לישראל מצטמצמת באופן דרמטי. עולם שבו גם לישראלים יהיה קשה יותר לבקר, ללמוד או לחיות בחו"ל.
התרעות פיקוד העורף