המלחמה הנחיתה מכה קשה על מעמדו של חמינאי. בעוד שבמשך עשורים הוא התגאה בהרחקת איראן מעימותים ישירים, השנתיים האחרונות ראו את נפילת משטר אסד בסוריה, בעל ברית מרכזי, ואת הפגיעה הקשה בארגוני חמאס וחיזבאללה. הדיווח מציין כי חמינאי בילה את ימי ההפצצות ביוני במסתור בבונקר, דבר שפגע בכבודו בקרב רבים ברפובליקה האסלאמית.
במישור המדיני, הנשיא טראמפ טוען כי הממשל שלו כבר מקיים מגעים עם איראן במטרה להגיע לעסקה. ישנן תקוות בטהראן שערב הסעודית תתווך, ושמועות גורסות כי מוחמד בן סלמאן העביר מסר לוושינגטון.
בעקבות המצב, האתר "איראן אינטרנשיונל" מדווח כי איראנים מכל הדורות רואים בהגירה לא חלום אלא בריחה מעתיד שנראה בלתי מושג, אסטרטגיית הישרדות המונעת מקריסה כלכלית, הזדמנויות מתכווצות ותחושת כליאה.
הנשיא האיראני הזהיר מפני "בריחת מוחות" כשצעירים מחפשים פתרונות בחו"ל. קריסת הריאל והמחירים המאמירים מוחקים את הסיכויים לדיור, רכב, לימודים נוספים וחיי משפחה.
צעיר בן 35, שלמד בעבר בספרד אך נאלץ לשוב עקב קריסת הריאל מול האירו, תיאר את החיים באיראן כ"גיהינום" ואמר כי הוא סובל מדיכאון חמור. רופא מומחה בן 51 ציין כי אילו ידע עד כמה יתדרדרו התנאים ומעמד הרופאים, "בהחלט" היה שוקל להגר.
רבים הדגישו כי היו מהגרים "בלי היסוס של שנייה" אילו היה להם הכסף, וחלקם תכננו לעבור לבריטניה או למדינות הנורדיות. אחרים השוו את המשברים של היום לזיכרונות מעבר משגשג יותר, וציינו את קנדה כאחד היעדים המובילים לאיראנים. אלה שהיגרו תיארו את הלם ההסתגלות למדינות חדשות אך גם את ההקלה מחירויות יומיומיות. עם זאת, היו שאמרו כי הגירה היא "חוויה קשה" וכי "לעולם לא יחזרו".
על פי הדיווחים בתקשורת האיראנית, בפגישה שנערכה אתמול עם דמויות פוליטיות בכירות, טען פזשכיאן כי "האויבים מבקשים לקחת את כל מרכיבי הכוח של איראן ולהחליש את המדינה מול המשטר הציוני". הוא הדגיש כי ארצו חותרת לשלום, אך לא תקבל בריונות ולא תסכים לאיראן מוחלשת ומפוצלת.
פזשכיאן ציין כי איראן הייתה מעורבת במשא ומתן והייתה מוכנה להגיע להסכם, אך התהליך שובש והוביל לפרוץ המלחמה באמצע חודש יוני, אשר כללה תקיפות אוויריות אמריקניות וישראליות על המדינה ועל מתקני הגרעין שלה.
הנשיא האיראני חזר והדגיש כי לאיראן אין כוונה לייצר פצצות גרעין והיא מוכנה לכל פעילות אימות, אך דחה את התנאים שהציבה ארה"ב להמשך השיחות, הכוללים דרישה להעשרת אורניום בשיעור אפס והגבלות על תוכנית הטילים.
טהראן דחתה דרישות אלו בטענה כי מדובר בפגיעה בלתי קבילה בריבונותה, והתעקשה כי יכולותיה הצבאיות אינן נתונות למשא ומתן. המתיחות הדיפלומטית גברה לאחר שב-28 באוגוסט הפעילו שלוש המעצמות האירופיות את מנגנון ה-"snapback" להחזרת סנקציות האו"ם, מהלך שהוסיף קשיים למאמצים לפתרון המשבר.