לפי דיווח של "וול-סטריט ג'ורנל", החוק משקף את החשש ההולך וגובר בקונגרס משני הצדדים כי השקעות אמריקאיות ותמיכה מקצועית מזרזות את ההתקדמות של סין בטכנולוגיות מתקדמות.
הסעיפים בחוק שמגבילים השקעות אמריקאיות בחברות סיניות ובחברות זרות אחרות נועדו למנוע זרימת הון שתומכת בטכנולוגיות בעלות שימוש כפול.
כחלק מחוק הסמכות הלאומית להגנה (NDAA) השנתי, מתייחסים לחברות בסין ובמדינות נוספות המוגדרות כבעייתיות - ביניהן קובה, צפון קוריאה, ונצואלה ורוסיה - שמפתחות טכנולוגיות "שימוש כפול", כלומר בעלות שימוש מסחרי וצבאי גם יחד.
אולם בעוד שהבית הלבן פעל עד כה תחת סמכויות חירום, כעת הקונגרס מקבע את הסמכויות הללו ומרחיב אותן, במטרה לפקח ואף לחסום במקרים מסוימים מימון אמריקאי לחברות סיניות העוסקות בטכנולוגיות מתקדמות, כולל בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי וסמי-מוליכים.
החוק מקנה לנשיא סמכות להשתמש בסנקציות, לפי חוק הסמכויות הכלכליות במצב חירום (IEEPA), כדי למנוע מאמריקאים לרכוש מניות או חובות משמעותיים בחברות סיניות מסוימות.
הרשימה כוללת חברות בסין, בהונג קונג ובמקאוו; חברות בבעלות המדינה; וישויות הקשורות לפקידי המפלגה הקומוניסטית הסינית ולחברות שבשליטתם.
כדי שחברה תהיה מוגבלת, היא חייבת לפעול במגזר הביטחוני או במערכות פיקוח טכנולוגיות. גם עסקאות שאינן נאסרות תחייבנה דיווח חובה לממשלה, כך שעל חברות אמריקאיות לדווח על עסקאות הכוללות טכנולוגיות סיניות רגישות.
הוול סטריט ג’ורנל מדווח כי צעד זה מייצג שינוי מהותי בהתנהלות ההשקעות האמריקאיות בחברות סיניות בעשורים האחרונים. בעבר מיליארדי דולרים זרמו לקרנות הון סיכון, קרנות פנסיה ועמותות אמריקאיות, שסייעו להקמת חברות סמי-מוליכים, בינה מלאכותית וחומרה מרכזיות בסין, כאשר וושינגטון ראתה את המעורבות הטכנולוגית כחיובית.
דובר השגרירות הסינית בוושינגטון הביע התנגדות לחוק וטען כי הוא "מגדיל באופן מופרז את מושג הביטחון הלאומי" ועלול "לעוות את זרימות ההשקעה הרגילות בין שתי המדינות", כך לפי הפרסום.
בשנים האחרונות, ההתנגדות מהמגזר הפרטי למגבלות השקעות חוצה נחלשה, ורבות מהחברות כבר צייתו לצו הנשיאותי של ממשל ביידן והשתתפו בתהליך ההתייעצות הציבורי. צוותי קונגרס מעריכים כי חוק ה-NDAA לא יגדיל את נטל הציות מעבר למה שכבר הוטמע.
בנוסף, החוק מסיים ויכוח ארוך בקונגרס לגבי גישת ההגבלה: במקום לבחור בין חוקים מבוססי מגזר, רשימות סנקציות או הגבלות על שוקי ציבור, המחוקקים אימצו אסטרטגיית "הכל-בנוסף-לזה" שמאגדת את כל האפשרויות.