המצגת אינה מפרטת מי יממן בפועל את שיקום הרצועה, ואינה קובעת היכן יתגוררו כשני מיליון פלסטינים במהלך העבודות. עם זאת, גורמים אמריקנים אישרו כי המסמך הוצג למדינות יעד פוטנציאליות, בהן מדינות המפרץ העשירות, טורקיה ומצרים.
לפי הדיווח, גם בתוך הממשל האמריקני נשמעים קולות ספקניים לגבי היתכנות התוכנית. גורמים המעורים בפרטים מטילים ספק בנכונות חמאס להתפרק מנשקו - תנאי יסוד למימוש היוזמה - וביכולת של ארצות הברית לשכנע מדינות זרות להשקיע סכומי עתק בשטח שנתפס עדיין כבלתי יציב ומסוכן. סטיבן קוק, חוקר בכיר במועצה ליחסי חוץ, אמר לעיתון כי "אפשר להכין כמה מצגות שרוצים, אבל בישראל איש לא מאמין שמשהו ישתנה מהמצב הקיים”. לדבריו, כל עוד חמאס לא מתפרק מנשקו, לא תתרחש התקדמות ממשית.
מנגד, תומכי התוכנית טוענים כי היא מציגה לראשונה חזון מפורט ואופטימי לעתיד עזה, בתנאי שהארגון יזנח את דרך המאבק הצבאי. לפי התוכנית, עלות הפרויקט מוערכת ב־112.1 מיליארד דולר על פני עשור. ארצות הברית תיטול על עצמה תפקיד של "עוגן פיננסי”, ותעמיד כ־60 מיליארד דולר באמצעות מענקים וערבויות לחוב. בהמשך, כך נטען, תוכל עזה לממן חלק מהפרויקטים בעצמה, עם צמיחת הכלכלה המקומית והחזר חובות הדרגתי.
גורמים אמריקנים מסרו כי המספרים יעודכנו אחת לשנתיים, בהתאם להתקדמות ולמציאות בשטח. הבנק העולמי צפוי למלא תפקיד במנגנון המימון. התוכנית נפרסת על פני יותר מ־20 שנה וכוללת ארבעה שלבים. בשלב הראשון יפונו הריסות, יוסרו תחמושת שלא התפוצצה ומנהרות, ותוקם תשתית סיוע הומניטרי זמני. לאחר מכן תחל בניית מגורי קבע, בתי חולים, בתי ספר ומוסדות דת. רק בשלב המאוחר יוקמו אתרי הנופש, הנמלים והמרכזים התחבורתיים.
הבנייה תתחיל בדרום הרצועה - רפיח וחאן יונס - ותתקדם צפונה. רפיח אמורה לשמש "מרכז שלטוני” חדש עם יותר מחצי מיליון תושבים, עשרות אלפי יחידות דיור ומאות מוסדות חינוך ורפואה.
גורמים אמריקנים מודים כי למרות הכחשות רשמיות, מדובר למעשה ביוזמה של בניית אומה (nation building). "אם אומרים מספיק פעמים שזה לא nation building, מקווים שאנשים יאמינו”, אמר קוק, "אבל בפועל - זה בדיוק מה שזה”.
התרעות פיקוד העורף