על פי נתונים רשמיים שפורסמו בכלי התקשורת ביוון הפעילות הטורקית כללה מבנה של שני מטוסי קרב מסוג F-16 חמושים, מטוס סיור ימי מסוג ATR-72 וכלי טיס בלתי מאויש. בסך הכל נרשמו שמונה הפרות של המרחב האווירי הלאומי וארבע הפרות של כללי התעבורה האווירית באזור המידע הטיסתי (FIR) של אתונה.
הנתונים מצביעים על כך שמטוסי ה-F-16 היו אחראים לשתי הפרות מרחב, בעוד שמטוס ה-ATR-72 ביצע את רוב החדירות למרחב האווירי, בהיקף של שש הפרות. בנוסף, הפרות כללי התעבורה האווירית כללו אחת על ידי ה-F-16, שתיים על ידי הכטב"ם ואחת על ידי מטוס הסיור. המטה הכללי של ההגנה הלאומית היוונית אישר כי המטוסים זוהו ויורטו בהתאם לכללים הבינלאומיים.
הגרסה הטורקית לתקרית מציגה הקשר אסטרטגי רחב יותר להסלמה. בדיווחים אלו נטען, תוך ציטוט מקורות הגנה יווניים, כי הפעילות הצבאית המוגברת נובעת מתגובה חריפה של אנקרה להגעתה הקרבה של הפריגטה היוונית החדשה "קימון" (מסדרת Belharra) לבסיס הצי בסלמיס.
נטען כי כניסתה לשירות של הפריגטה המודרנית השפיעה על האיזון העדין באזור. גורמי ביטחון ביוון הגדירו את ההתפתחויות כבעלות "סיכון גבוה", והזהירו כי הטעות הקטנה ביותר במהלך תמרונים אלו עלולה להוביל למשבר צבאי חמור בין שתי המדינות.
בחיל האוויר הישראלי מוטרדים מהתרחבות הטורקית בדגש על חסימה של נתיבי התעופה בצפון ומזרח הים התיכון. וכן מהחשש כי הם יציבו בסוריה מערכות מכ״מ ומערכות נ״מ וינסו להגביל את חופש התנועה האווירית של חיל האוויר, שזוכה היום לחופש תנועה כמעט מלא מאיראן, עיראק, סוריה ולבנון. מהלך זה מאפשר לחיל האוויר מסדרון גישה נח ובטוח לאיראן, במקרה וישראל תידרש לשוב ולפעול מעליה.