רשוואן הבהיר כי ההסכם הוא "מסחרי וכלכלי גרידא" ולא ישפיע על מדיניות מצרים ביחס לסוגיה הפלסטינית. הוא פירט כי מצרים תשלם כ-35 מיליארד דולר על פני 15 שנים, אך התשלומים יועברו ישירות לחברת האנרגיה האמריקאית שברון, האחראית על הקידוח והתפעול, ולא לממשלת ישראל. מצרים צפויה להרוויח כ-11 מיליארד דולר לאורך חיי ההסכם מעמלות הנזלה, מיסים וייצוא מחדש.
בתגובה לביקורת על חיזוק כלכלת ישראל, טען רשוואן כי ייצוא הגז מהווה רק 0.5 עד 0.6 אחוז מהתמ"ג הישראלי, והשווה זאת לסיוע הצבאי האמריקאי לישראל שהסתכם ב-21 מיליארד דולר במשך שנתיים. הוא הדגיש כי "מצרים נשארת חופשית לפעול באופן עצמאי בהתאם לאינטרסים שלה". עוד ציין רשוואן כי הגז הישראלי מהווה כ-12 עד 13 אחוזים מצריכת התעשייה והחשמל במצרים, אך למדינה יש מקורות אנרגיה נוספים. הוא חזר על סירובה של מצרים לעקירה כפויה של פלסטינים מאז תחילת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, למרות "לחצים ותמריצים אדירים".