לדברי גורמי ביטחון בדרום קוריאה, צוללות גרעיניות יאפשרו למדינה לעקוב בצורה יעילה בהרבה אחרי פעילות ימית סינית וצפון-קוריאנית. בתמורה, יוכל הצי האמריקני להפנות חלק מהצוללות שלו לאזורים רגישים אחרים – כמו ים סין הדרומי והמרחב סביב טאיוואן.
מעבר להיבט הביטחוני, מדובר גם בפוטנציאל כלכלי משמעותי: בניית הצוללות עשויה לייצר אלפי משרות ייצור בשכר גבוה, הן בדרום קוריאה והן בארה"ב – יתרון פוליטי ברור עבור שתי הממשלות.
למרות השאיפה ארוכת השנים, סיאול נתקלה עד כה בחסם מרכזי: הסכם גרעיני ישן עם ארה"ב אוסר עליה לעבד מחדש דלק גרעיני משומש – תנאי קריטי להפעלת צוללות גרעיניות. הנושא נדון בעבר מול ממשלים אמריקניים, אך תמיד הרחק מאור הזרקורים.
כאן מתחיל הוויכוח המרכזי. טראמפ ציין כי הצוללות ייבנו במספנת פילדלפיה, שנרכשה לאחרונה על ידי תאגיד הביטחון והספנות הקוריאני הנאווה. אך יועצים ביטחוניים בסיאול טוענים כי הדיונים התנהלו מתוך הנחה שהבנייה תיעשה בדרום קוריאה.
בדרום קוריאה טוענים אחרת, ומדגישים כי שיתוף פעולה במספנה האמריקנית יתרום לביטחון ולכלכלה של שתי המדינות. עם זאת, מומחים מעריכים כי גם אם הפרויקט יאושר ללא עיכובים, יחלפו לפחות עשר שנים עד שדרום קוריאה תפעיל צוללת גרעינית ראשונה.
באוקטובר האחרון השיקה דרום קוריאה את ה-Jang Yeongsil – צוללת דיזל-חשמלית מתקדמת עם סוללות ליתיום-יון, שמאפשרות לה לשהות מתחת למים זמן ארוך בהרבה מדגמים קודמים. אז מדוע בכלל צריך צוללת גרעינית?
המהלך מעורר דאגה בקרב שכנותיה של דרום קוריאה. צפון קוריאה כבר האשימה את סיאול במהלך "גרעיני" מסוכן, וסין קראה לריסון ולהיצמדות להסכמי אי-הפצה. לדברי פרופ’ קים, ההשלכות הגיאופוליטיות עלולות להיות כבדות: "זה מסמן שדרום קוריאה הופכת לחוד החנית של אסטרטגיית הבלימה האמריקנית מול סין. צריך לשאול אם נוכל לעמוד בתגובת נגד כלכלית מצד סין".
כך או כך, ברור שצוללת אחת – אם וכאשר תיבנה – תשפיע הרבה מעבר למים שסביבה.
התרעות פיקוד העורף