בצד אחד של המתרס ניצב טאקר קרלסון, עיתונאי ומשפיען בעל כוח רב בבסיס המצביעים של טראמפ. קרלסון משמיע לאחרונה קולות ביקורתיים חריפים כלפי היקף הסיוע לישראל והמיקוד האמריקני במזרח התיכון, בטענה כי הדבר בא על חשבון ענייני הפנים של ארה"ב. מולו ניצב הסנאטור טד קרוז, הממשיך להוביל את הקו הפרו-ישראלי המובהק, תוך שהוא תוקף בחריפות את המבקרים ומדגיש כי נטישת ישראל תהיה אסון מוסרי וביטחוני לארה"ב.
דבריו בכנס "נקודת מפנה אמריקה" היוו ביטוי לתמיכה המסוייגת בישראל: "99% מהרפובליקנים, ואני חושב כנראה 97% מהדמוקרטים, אינם שונאים יהודים בגלל שהם יהודים. מה שקורה בפועל הוא שיש תגובת נגד אמיתית לדעה קונצנזוסיאלית במדיניות החוץ האמריקאית. אני חושב שאנחנו צריכים לקיים את השיחה הזו ולא לנסות לסתום אותה. רוב האמריקאים אינם אנטישמיים, הם לעולם לא יהיו אנטישמיים, ואני חושב שאנחנו צריכים להתמקד בוויכוח האמיתי" אמר ואנס.
גרהאם חתם את דבריו בפנייה גם לצד השני של המפה הפוליטית, כשהוא קורא לדמוקרטים "להעלות את הרמה" ולהבין שישראל אינה הבעיה במזרח התיכון, אלא הפתרון והמחסום בפני הטרור. הצהרתו של גרהאם מסמנת את המשכו של מאבק עיקש על זהותה של המפלגה הרפובליקנית בשנים הקרובות, כאשר שאלת ישראל הופכת לאחד הסממנים המבדילים בין המחנות השונים בתוך הימין האמריקני.
התרעות פיקוד העורף