בראיון בלעדי שהעניק למגזין UnHerd במעון סגן הנשיא, יצא ואנס להגנתו של קרלסון ודחה את הביקורת המוטחת בו מצד גורמים כמו קרוז. "טאקר הוא חבר שלי", הבהיר ואנס. "האם יש לי אי-הסכמות עם טאקר קרלסון? בטח. יש לי אי-הסכמות עם רוב החברים שלי, במיוחד אלו שעובדים בפוליטיקה. אני אדם מאוד נאמן, ואני לא מתכוון להיכנס לעסק של לזרוק חברים מתחת לאוטובוס". ואנס הוסיף כי הרעיון שדעותיו של קרלסון, אשר תמך בנשיא טראמפ ובו בבחירות 2024, הן פסולות לחלוטין לשמרנות הוא "פשוט אבסורדי", וכי הוא אינו סבור שמישהו באמת מאמין בכך. לשיטתו של סגן הנשיא, מדובר בניסיון של אנשים "לסגור חשבונות אידיאולוגיים", במיוחד בכל הנוגע למדיניות וושינגטון במזרח התיכון.
ואנס דוחה בתוקף את הטענה כי למפלגה הרפובליקנית יש בעיה מערכתית של אנטישמיות, וכינה טענה זו "הוצאת דיבה". לדבריו, "99% מהרפובליקנים, ואני חושב שקרוב לוודאי 97% מהדמוקרטים, לא שונאים אנשים יהודים בשל היותם יהודים. מה שקורה בפועל הוא שיש תגובת נגד אמיתית להשקפת הקונצנזוס במדיניות החוץ האמריקנית". ואנס סבור שיש לקיים את הדיון הזה ולא לנסות להשתיק אותו, שכן רוב האמריקנים אינם אנטישמים.
ואנס הדגיש כי "לאנטישמיות, ולכל צורה של שנאה אתנית, אין מקום בתנועה השמרנית". הוא תיאר התקפות על בסיס גזע או דת כ"דוחות". עם זאת, הוא טוען כי השפעתו של פואנטס בתוך ממשל הנשיא טראמפ ובמוסדות הימין מוגזמת במידה רבה, ולעיתים משמשת ככלי בידי אנשים שרוצים להימנע מדיון על יחסי ארה"ב-ישראל. לשיטתו של ואנס, אם אדם מאמין שגזענות היא דבר רע, פואנטס צריך לתפוס שנייה אחת מתשומת ליבו, בעוד שהאנשים בעלי הכוח הפוליטי הממשי שפעלו להפלות גברים לבנים צריכים לתפוס שעות רבות ממנה.
בצד השני של המתרס, קרוז רואה את הדברים אחרת לגמרי ומזהה סכנה ממשית. בפגישה שקיים קרוז עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בוושינגטון בחודש יולי, הזהיר הסנאטור כי האנטישמיות בימין עולה לרמות שלא נראו בעבר. לפי קרוז, נתניהו השיב לו: "לא, טד. זה קטאר, זו איראן, זו פעילות מלאכותית". קרוז ציין כי לא השתכנע מתשובתו של נתניהו, וכי הוא חושש שהאנטישמיות שזיהה בעבר בשמאל מתחילה לחלחל לימין האמריקני.
היריבות הפוטנציאלית בין קרוז לוואנס מדגישה את השינויים העמוקים שעברה המפלגה תחת הנהגתו של הנשיא טראמפ. בעוד הנשיא טראמפ נמנע עד כה מלהכריז על יורש לתנועת MAGA, ואנס נתפס כסגן נאמן וכמועמד המוביל לרשת אותו. הסנאטור לינדסי גרהאם ציין כי המועמד הרפובליקני בבחירות 2028 צריך לנקוט בעמדות פרו-ישראליות מובהקות, רמז המכוון לעבר המחנה הבדלני.