הביקור משך תשומת לב מיידית בשל משקלו הסמלי. בעיר שהוגדרה זמן רב על ידי מלחמה ומאבקי כוח אלימים, פעולת הכבוד לפילוסוף המזוהה עם תבונה, אתיקה ומחשבה מדינית נועדה להעביר מסר מדוד ומחושב. קאלין, אשר מגיע מרקע אקדמי בפילוסופיה ומרבה לצטט את אל-פאראבי במחקרים שלו, ביקש להדגיש כי המעורבות הטורקית אינה ממוסגרת אך ורק דרך מלחמה בטרור, גבולות או נוכחות צבאית.
במקום זאת, היא משקפת מאמץ לעגן את המדיניות האזורית במורשת אינטלקטואלית משותפת החוצה גבולות מודרניים. המהלך בלט במיוחד לאור עמדתו של קאלין בראש מנגנון הביון, מוסד המזוהה בדרך כלל עם "ביטחון קשה" ולא עם מחוות פילוסופיות.
הפילוסופיה הפוליטית של אל-פאראבי מתמקדת במושג "העיר המעולה", המטיף לסדר חברתי המבוסס על צדק, תבונה ויושרה מוסרית, שבו ההנהגה מתעדפת את רווחת האזרחים. במדינה שחוותה למעלה מעשור של קריסה מוסדית וקיטוב חברתי, ההתייחסות לאידיאל זה מרמזת כי שיקומה של סוריה חייב להיות פרויקט אתי ואינטלקטואלי, ולא רק פיזי או פוליטי.
מורשתו של אל-פאראבי, השורשית בתבונה ובחיפוש אחר עקרונות אוניברסליים, הוצגה כניגוד למציאות האלימה שאפיינה את סוריה. הדיווח מדגיש כי מאז "שחרורה של סוריה משטר אסד", אחדות תרבותית זו הניבה פירות, כאשר הדיפלומטיה הטורקית משלבת "זיכרון ציוויליזציוני" במדיניותה כדי לגשר על פערים פוליטיים.
התרעות פיקוד העורף