במסמך נאמר שהעצירים החדשים יירשמו באתרים מעבדיים למשך מספר שבועות, ולאחר מכן יועברו לאחד משבעה מחסנים גדולים שיכילו 5,000-10,000 איש כל אחד, שם ימתינו לגירוש.
פרטי התוכנית: מחסנים גדולים לכליאה ומיקום המתקנים
המחסנים הגדולים יהיו ממוקמים בקרבת צירי לוגיסטיקה מרכזיים בווירג'יניה, טקסס, לואיזיאנה, אריזונה, ג'ורג'יה ומיזורי. בנוסף, 16 מחסנים קטנים יותר יוכלו להכיל עד 1,500 אנשים כל אחד.
טיוטת המסמך אינה סופית וניתנת לשינויים. ICE מתכננת לשתף אותה עם חברות כליאה פרטיות השבוע כדי לבדוק עניין ולשפר את התוכנית, לפי דוא"ל פנימי שנבדק על ידי וושינגטון פוסט. לאחר מכן עשויה להתפרסם בקשה רשמית למכרזים.
כבר דווח בעבר, על ידי NBC ו-Bloomberg, על דיונים פנימיים של ICE בנוגע לשימוש במחסנים כמרכזי כליאה, אך היקף הפרויקט, מיקום המתקנים ופרטים נוספים לא נחשפו עד כה.
תוכנית המחסנים מהווה את הצעד הבא במאמצי הנשיא דונלד טראמפ לעצור ולגירש מיליוני מהגרים, שהחלו במאמץ להרחיב את מערכת הכליאה הגדולה ביותר בעולם.
עם תקציב של 45 מיליארד דולר שהקצה הקונגרס לכליאה, הממשל החיה בתי כלא מושבתים, הפך חלק מבסיסי צבא למתקנים זמניים ושיתף פעולה עם מושלי מדינות רפובליקאיות בהקמת מחנות אוהלים באזורים מרוחקים.
מומחי נדל"ן מסחריים מציינים כי ריכוז העצירים במחסנים עלול ליצור בעיות לוגיסטיות. מבנים כאלה מיועדים לאחסון ושינוע, לא למגורים אנושיים.
הם בדרך כלל מאווררים בצורה לקויה וללא בקרה מדויקת על טמפרטורה - ובגלל שממוקמים לעיתים רחוקות בסמוך לאזורים מגורים, עשויים להיות מוגבלים בגישה למערכות ביוב ותשתיות הנדרשות לאלפי תושבים במשרה מלאה.
ICE מתכננת לשנות את המבנים בצורה משמעותית כדי לכלול אזורי קליטה, יחידות מגורים עם חדרי אמבטיה ושירותים, מטבח, חדרי אוכל, יחידה רפואית, אזורי פנאי פנימיים וחיצוניים, ספריית משפטים ומשרדים מנהליים. חלק מהמתקנים יכלול גם מגורים מיוחדים למשפחות במעצר.
מרבית המחסנים המתוכננים יהיו בערים, מחוזות ומדינות שמנהיגיהן רפובליקאים התומכים במדיניות ההגירה של הנשיא טראמפ. שניים מהמחסנים הגדולים ביותר מתוכננים בערים עם ממשל דמוקרטי: סטאפורד, וירג'יניה, וקנזס סיטי, מיזורי.
"מדיניות ההגירה היא פדרלית, אך ההשפעות שלה הן מקומיות," כתבה יונג בדוא"ל. "כל מתקנים בקנה מידה כזה ישפיעו על תשתיות, ביטחון ציבורי ושירותים חברתיים".
חלק מהאחראים בממשל התלוננו על המורכבות של מערכת הכליאה הנוכחית. דוח של מבקר הממשל משנת 2015 מצא כי טיסות הגירוש לעיתים יוצאות עם מושבים ריקים בגלל הקושי להביא מספיק אנשים כשיש אפשרות לגירוש במקביל.
הממשלה כבר העניקה חוזה אחד בשווי 30 מיליון דולר לעזרה ב"בדיקות נאותות ועיצוב קונספט" למתקנים החדשים. חוזה זה עורר התנגדות ציבורית מצד בני שבט פראי בנד פוטאווטומי שבקנזס, שטענו כי עסק הקשור לשבט פעל בניגוד לרצונם.
המחסן הגדול ביותר מתוכנן להכיל עד 10,000 עצירים בסטאפורד, אזור תעשייתי כ-40 מייל דרומית לוושינגטון. מתקן נוסף עם קיבולת של 9,500 אנשים מתוכנן בהוצ'ינס, סמוך לדאלאס; ואחר עם מקום ל-9,000 אנשים בהמונד, מזרחית לבטון רוז'.
כיום, מתקן ה-ICE הגדול ביותר הוא מחנה אוהלים זמני בבסיס פורט בליס בטקסס, שהוקם בקיץ האחרון ומכיל כיום כ-3,000 איש, אך תוכנן להכיל 5,000 עד סוף השנה.
מסמך המכרז מזכיר תשעה מרכזי כליאה פעילים כחלק מהשלב הסופי של הפרויקט, מה שמעיד לפחות על כך שמתקנים אלה ימשיכו לשמש. המסמך אינו מציין אם מתקנים קיימים אחרים יופסקו.
לא נקבע לוח זמנים להתחלת העבודה בפרויקט, אך נכתב שהמתקנים חייבים להתחיל לקבל עצירים 30-60 ימים קלנדריים לאחר תחילת הבנייה.
בעיה זו כבר מתבטאת במתקנים חדשים אחרים. בספטמבר, בודקי ממשל מצאו שמחנה פורט בליס העסיק פחות משני שלישים מאנשי הביטחון שנדרש בחוזה. "אנחנו תמיד יכולים למצוא עוד מחסנים," אמר האוזר. היכולת להפעיל את המתקנים בבטחה, לדבריו, "תמיד מוגבלת על ידי כוח האדם".
התרעות פיקוד העורף