הדוח קובע כי ההתרחבות הצבאית ההיסטורית של סין כוללת חיזוק הארסנל הגרעיני שלה, פיתוח נשק היפרסוני וטילים ארוכי טווח, ורכישת יכולות לוחמה מתקדמות בסייבר ובחלל. על פי הדוח, התפתחויות אלו הפכו את המולדת האמריקאית לפגיעה יותר, שכן האסטרטגיה הצבאית של סין מבוססת על "התגברות על ארצות הברית באמצעות גיוס לאומי מקיף", אשר בייג'ינג מתארת כ"מלחמה לאומית כוללת".
הדוח מציין גם כי שטחה של ארה"ב בגואם, בסיסים צבאיים באסיה וספינות אמריקאיות במערב האוקיינוס השקט נמצאים כעת בטווח איום ישיר, שכן תקיפות צבא השחרור העממי עלולות להתרחב למרחק של 1,500 עד 2,000 מיילים ימיים, דבר שעלול לשבש כל נוכחות אמריקאית בסכסוך אפשרי.
הדוח מזהיר כי בייג'ינג שואפת לשלוט ב"שרשרת האיים הראשונה" המשתרעת מיפן ועד דרום מזרח אסיה, ורואה בה את "מרכז הכובד האסטרטגי" של הפרויקט האזורי שלה, כחלק מחזון לעיצוב מחדש של מאזן הכוחות העולמי. כמו כן, הוא מצביע על כך שסין אינה מתכוונת לעצור שם, אלא שואפת להחזיק ביכולות להקרין כוח צבאי גלובלי עד 2049, בהתאם למטרתה המוצהרת לפתח "צבא ברמה עולמית".
הדוח מצביע על כך שסין הגבירה את פעולות הסייבר שלה נגד תשתיות אמריקאיות, תוך ציטוט קמפיין "טייפון וולט" בשנת 2024, שהדגים את יכולתה של סין לבצע התקפות מתוחכמות ולהישאר בלתי מזוהות בתוך רשתות אמריקאיות. הדוח גם מזהיר כי בייג'ינג מסוגלת לשבש את יכולות הגיוס הצבאיות של ארה"ב במהלך כל סכסוך, ועלולה לפגוע בתשתיות קריטיות במתקפות סייבר הרסניות.
למרות סיכונים אלה, הדוח מדגיש כי ארצות הברית "אינה מבקשת לחנוק או להשפיל את סין", אלא שואפת למנוע מכל מדינה באזור הודו-פסיפיק לשלוט בה או בבעלות בריתה. הדוח מציין כי משרד ההגנה האמריקאי מתכנן לחזק את ההרתעה "באמצעות כוח, לא עימות", תוך שאיפה לשמור על ערוצי תקשורת צבאיים עם בייג'ינג כדי למתן הסלמה.
הדוח קובע גם כי היחסים בין וושינגטון לבייג'ינג "חזקים יותר משהיו מזה שנים", וכי הממשל האמריקאי שואף להשיג "שלום יציב ואיזון כוחות" המאפשרים לזרום לסחר בצורה הוגנת ומגנים על האינטרסים של כל המדינות באזור, תוך הבטחה שהדבר ייעשה מעמדה של כוח צבאי אמריקאי מרתיע.
התרעות פיקוד העורף