בעולם הערבי ובאפריקה עוצרים את נשימתם: "האסטרטגיה האדומה" של ישראל יצאה לדרך

ערוץ באתיופיה טוען כי נקודת המוצא של ישראל בהכרה בסומלילנד היא הפגיעה בנתיבי השיט סביב באב אל-מנדב. עוד נטען כי "סומלילנד נתפסת כפרו-מערבית ושואפת ללגיטימציה בינלאומית"

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
דיווח באתיופיה על הסכם בין סומלילנד לישראל | צילום: הדסה אקספרס

לפי הדיווח בערוץ, נקודת המוצא של ישראל היא הפגיעה בנתיבי השיט סביב באב אל-מנדב והלחץ הגובר על המרחב הימי שממנו נשען הסחר הישראלי. הפרשנים מציינים כי במצב שבו "סיורים ימיים לבדם אינם יכולים לאבטח את המסדרון”, ישראל זקוקה, לשיטתם, ל"עמדה קדמית” - נקודת תצפית קרובה מספיק לניטור פעילות החות’ים, ובטוחה מספיק כדי לבסס בה פעילות.

במסגרת זו מציגים בערוץ את סומלילנד כבחירה מועדפת בהשוואה לסומליה. לטענתם, בעוד סומליה מזוהה עם חוסר יציבות והשפעה זרה עמוקה, סומלילנד נתפסת כפרו-מערבית ושואפת ללגיטימציה בינלאומית - שילוב שלדבריהם הופך אותה ל"הזדמנות” עבור מתכנני ההגנה הישראלים.

סומלילנד
סומלילנד | צילום: מעריב אונליין

"החות’ים שינו את מפת הים האדום"

הפרשנים מדגישים כי מדובר, לשיטתם, באינטרס הדדי: "סומלילנד מעניקה לישראל עומק אסטרטגי שמעולם לא היה לה בים האדום”, ובתמורה סומלילנד מבקשת הכרה. הם מתארים את סומלילנד כ"שותפה אמינה בעלת רוב מוסלמי שאינה מזוהה עם איראן, טורקיה או תנועות קיצוניות”, ומציגים את הקשר האפשרי ככזה שעשוי לשבור "עשרות שנות שתיקה”.

דיווח באתיופיה על הסכם בין סומלילנד לישראל | צילום: הדסה אקספרס

בשורה התחתונה מסכמים הפרשנים כי "החות'ים שינו את מפת הים האדום”, וכי שיתוף פעולה בין ישראל לסומלילנד עשוי, לשיטתם, לשנות גם את אופן התגובה במרחב - אם אכן ייושם בפועל.

תגיות:
ישראל
/
תימן
/
החות'ים
/
סומלילנד
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף