על פי הניתוח, לטורקיה היה יתרון מול חמאס, שעשוי להיות שימושי במשא ומתן להפסקת אש בהובלת ארה"ב עם ישראל, והיא יכלה לתמוך במאמצי שמירה על שלום ושיקום בעזה ובאוקראינה. טראמפ, שלא כקודמיו, נראה כמעריץ את סגנונו הלא ליברלי של ארדואן ואת יכולות האיזון הגיאופוליטי שלו, וקרא לו שוב ושוב "חבר" ו"מנהיג חזק מאוד". רשויות טורקיות, מצידן, קיוו ששיתוף פעולה מחודש עם טראמפ יוכל להעלות את מעמד טורקיה במזרח התיכון.
או כך ארדואן היה רוצה שהטורקים יאמינו. במציאות, כוח טורקיה עד כה אינו תואם את שאיפותיו של ארדואן להקים סדר אזורי בהובלתה. החיבוק של טראמפ טוב לאסתטיקה הפוליטית, אך מדיניות החוץ הפזיזה והבלתי מסודרת של הנשיא האמריקאי אינה צפויה להגדיל את השפעתה של טורקיה באזור – או לשכנע את שאר המזרח התיכון לקבלה.
לבדה, טורקיה מתמודדת עם בעיות פנימיות רבות, כולל כלכלה מתוחה ומדינה מדולדלת, ומול עמידה חיצונית חזקה, במיוחד מישראל המנהיגה והנחושה, קשה להקים סדר אזורי בתנאי אנקרה. ואם ארדואן לא יוכל לממש את הבטחתו להביא לעידן חדש של כוח טורקי, הלחצים הפנימיים עליו עלולים לגדול ככל שטורקיה ממשיכה בסטייה אסטרטגית בעולם שהולך ומסבך.
בחזון של ארדואן יש אמת מסוימת, אך גם מידה כבדה של מיתוס. בתוך המדינה, מנוע התעמולה המרשים של הממשלה קידם את מסע "מאה טורקיה" והפופולר את הרעיון שטורקיה מיועדת לגדולה. האימפריה העות'מאנית, שבעבר זכתה לביקורת מהאליטה הפוליטית של טורקיה המודרנית כשריד לדעיכה, שוקמה כמודל של סדר ורב-תרבותיות.
בסדרות טלוויזיה, כנסים אקדמיים-חצי-רשמיים, ואפילו בתפריטי מסעדות הכוללים פריטים כמו "הנאת הסולטן", תקופת האימפריה העות'מאנית מוצגת כ"עידן זהב" שהסתיים בסופו של דבר במזימות זרות ובבגידה פנימית.
נראה היה כי שיתוף פעולה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יכול לספק את הדחיפה שארדואן זקוק לה. למרות המחלוקות האחרונות בין אנקרה לוושינגטון, כולל רכישת מערכות טילים רוסיות ופשיטות חוזרות על סוריה, ראה טראמפ בארדואן שותף לייצוב המזרח התיכון. לטורקיה היה יתרון מול חמאס, שעשוי להיות שימושי במשא ומתן להפסקת אש בהובלת ארה"ב עם ישראל, והיא יכלה לתמוך במאמצי שמירה על שלום ושיקום בעזה ובאוקראינה.
טראמפ, שלא כקודמיו, נראה כמעריץ את סגנונו הלא ליברלי של ארדואן ואת יכולות האיזון הגיאופוליטי שלו, וקרא לו שוב ושוב "חבר" ו"מנהיג חזק מאוד". רשויות טורקיות, מצידן, קיוו ששיתוף פעולה מחודש עם טראמפ יוכל להעלות את מעמד טורקיה במזרח התיכון.
בהתחלה, נראה כי קיבלו את מבוקשם. בתוך ימים ספורים מביקורו של ארדואן בוושינגטון, ראש המודיעין הטורקי איברהים קלין הצטרף לשיחות במצרים על הפסקת אש בעזה – טורקיה תמכה לאורך שנים בסוגיה הפלסטינית, אך זו הייתה הפעם הראשונה שאנקרה נכנסה רשמית למשא ומתן הישראלי-פלסטיני. כאשר הסכם הפסקת האש נחתם ב-13 באוקטובר, עמד ארדואן לצד טראמפ ומנהיגי מצרים וקטאר.