בהתייחסו למלחמה בעזה, הצהיר ארדואן כי טורקיה לא תשתוק ולא תירתע עד שמי שאחראים למה שכינה "רצח העם" ייתנו את הדין. הוא ציין כי 71 אלף פלסטינים, אותם כינה "אחים ואחיות", נהרגו בעימות, ורובם היו נשים וילדים. הנשיא שיבח את תושבי עזה על "השכל הישר" שהפגינו מול מה שהגדיר כהפרות ישראליות של הפסקת האש שהושגה במאמצים טורקיים, והדגיש כי אנקרה פועלת לעצירת ההתקפות הישראליות, להאצת הסיוע ההומניטרי ולתחילת שיקום הרצועה.
בגזרה האזורית הרחבה יותר, ארדואן שלח מסר תקיף ליוון ולקפריסין תחת דוקטרינת "המולדת הכחולה", המיועדת להגן על הזכויות הימיות של טורקיה בים האגאי ובמזרח הים התיכון. "לא נאפשר קביעת עובדות בשטח או פיראטיות במולדת הכחולה", הצהיר הנשיא, והוסיף כי ארצו עוקבת מקרוב אחר פרובוקציות ואיומים על האינטרסים של טורקיה ושל העם הקפריסאי-טורקי.
חשש ממעבר לעימות צבאי
במקביל, ה"דיילי סבאח" הצביע על אתגרים משמעותיים במדיניות החוץ של אנקרה, כאשר המוקד המרכזי הוא המתיחות הגוברת מול ישראל, יוון וקפריסין. לפי הדיווח, טורקיה ניצבת בפני מה שמוגדר כ"ציר אנטי-טורקי" המתגבש במזרח הים התיכון. המאמר טוען כי ההתארגנות מחדש לאורך הציר של ישראל, יוון והממשל הקפריסאי נועדה להגביל את השפעתה של אנקרה על אזורי שיפוט ימיים, משאבי אנרגיה ומסדרונות קישוריות. טורקיה אינה נתפסת רק כשחקן יריב בציר זה, אלא כמשתנה המרכזי המכתיב את הסיבה, הקצב והצורה של ההתארגנות המחודשת באזור.
אחד החששות המרכזיים המועלים בניתוח הוא הסיכון שהמאבק המדיני-דיפלומטי יעבור לזירה הצבאית. פרויקטים בתחום האנרגיה, מחלוקות על תחומי שיפוט ימיים, תרגילים אוויריים וימיים משותפים והסכמים לשיתוף פעולה ביטחוני מקשים על השארת הדיפלומטיה ברמת הרטוריקה בלבד. המצב הנוכחי סולל את הדרך לאינטראקציות ביטחוניות שבהן נעשה שימוש גובר בהפגנות כוח והרתעה, מה שמעלה את הסיכון לחישובים שגויים ולהסלמה אפשרית במזרח הים התיכון בשנת 2026.
עוד נטען שם כי המעבר של ישראל ממהלכים גיאו-כלכליים, שאפיינו את השנים 2016 עד 2022, לעבר "איזון צבאי" ו"פרובוקציה צבאית" בתקופה החדשה, עלול להוביל לקרע חמור בפרדיגמת הביטחון של אנקרה ולהסיט את המתיחות מהציר הפוליטי לציר הצבאי. כמו כן, ישראל מוזכרת כמי שמפעילה "השפעה משבשת" בסוריה, מה שמתנגש עם סדרי העדיפויות של טורקיה לביטחון הגבולות וליציבות האזורית.
בהקשר האירופי, הניתוח מזהיר מפני ניסיונותיהן של יוון והממשל הקפריסאי לגבש חזית אנטי-טורקית בתוך אירופה במסגרת דיונים על ארכיטקטורת ההגנה והביטחון. מגמה זו עלולה להאיץ את חיפושיה של אנקרה אחר צורות יחסים אלטרנטיביות, לאור החשש ממנגנונים מדירים במכשירים המוסדיים והפיננסיים של האיחוד האירופי. שנת 2026 מסתמנת כשנה שבה יכולתה של טורקיה לשמור על האוטונומיה האסטרטגית שלה תעמוד למבחן מול האתגרים הללו.
התרעות פיקוד העורף