לפי דיווחים בתקשורת ההודית, מערכת SPICE-1000, שתירכש על ידי הצבא ההודי, הופכת פצצת אוויר סטנדרטית במשקל של כ-454 קילוגרם לחימוש מדויק ארוך-טווח. המערכת משלבת ניווט לווייני ואינרציאלי עם ראש ביות אלקטרו-אופטי/אינפרא-אדום לביות סופי.
טכנולוגיה זו מאפשרת רכישת מטרות אוטונומית באמצעות השוואת תמונות בזמן אמת לנתוני משימה שמורים, וכן תקשורת דו-כיוונית המאפשרת לטייס לעדכן את המשימה במהלך המעוף.
המערכת מציעה דיוק של פחות משלושה מטרים וטווח עמידה מנגד של עד 125 קילומטרים, המאפשר למטוסים לשחרר את החימוש מחוץ לטווח מערכות ההגנה האווירית של האויב. הודו כבר צברה ניסיון מבצעי עם גרסאות אחרות ממשפחת SPICE במהלך תקיפות בלאקוט בשנת 2019.
מנגד, הפצצה ההודית Gaurav, המפותחת בשיתוף חברות מקומיות ובהן Adani Defence ו‑Bharat Forge, מיועדת לפצצות במשקל של 1,000 קילוגרם.
בניסויים שבוצעו ממטוסי סוחוי‑30, היא הגיעה לטווח של כ-100 קילומטרים. עם זאת, מערכת Gaurav חסרה כיום ראש ביות אופטי ותלויה בציון לייזר חיצוני לצורך דיוק נקודתי. תלות זו חושפת את הפלטפורמות המסמנות לאש אויב ורגישה להפרעות מזג אוויר, עשן ואבק, העלולים לשבש את הנחיית הלייזר.
העלות מהווה שיקול מרכזי באסטרטגיית הרכש. מחיר ערכת SPICE‑1000 בודדת מוערך בכ-480 אלף דולר - מחיר גבוה המייעד אותה למטרות איכות בעדיפות עליונה וליעדים מוגנים היטב.
לעומת זאת, מערכת Gaurav צפויה לספק מענה זול יותר לתקיפות רחבות היקף נגד תשתיות קבועות. חיל האוויר ההודי נוקט בגישת מלאי מעורב, כאשר הרכש מישראל משמש פתרון ביניים מוכח לסגירת פערים מבצעיים, עד שהמערכות המקומיות יגיעו לבשלות טכנולוגית מלאה, בהתאם לדוקטרינת ה"אטמנירבהרטה" (עצמאות עצמית) של הודו.
בנוסף לעסקה הנוכחית, דווח כי משלחת ממשרד ההגנה ההודי הגיעה בחשאי לישראל בחודש שעבר כדי לקדם רכש וייצור מקומי של טילים בליסטיים מסוג Air LORA מתוצרת התעשייה האווירית, וכן טילי שיוט מסוג Ice Breaker של רפאל.
התרעות פיקוד העורף