ויכוח חריג מתנהל בימים האחרונים בצמרת הפוליטית והכלכלית באיראן, בעקבות טענות על היעלמותם של כ-8 מיליארד דולר מהכנסות המדינה ממכירת נפט. המחלוקת, שפרצה בין גורמים בפרלמנט לבין הממשלה וחברת הנפט הלאומית, מציפה שאלות קשות בנוגע לניהול יצוא הנפט ולשקיפות הכלכלית בעידן הסנקציות.
בריאיון לטלוויזיה הממלכתית הזהיר תג'גרדון כי מדובר בנתון "מדאיג וחמור", וציין כי עיכוב בהעברת הכנסות הנפט לבנק המרכזי משפיע ישירות על שוק המטבע, מגביר את מצוקת הנזילות ומקשה על ייבוא סחורות בסיסיות. לדבריו, הפערים הללו הם אחד הגורמים המרכזיים להחרפת הדאגה הכלכלית בציבור.
הכחשה ממשלתית: "אין כספים אבודים"
על פי דיווח של אתר Trend האזרי, סגן השר הודיע כי ב-15 השנים האחרונות, הכנסות חברת הנפט הלאומית האיראנית ממכירת נפט גולמי וגז מעובה נקבעו על 14.5 אחוזים. עם זאת, בפועל, הקלות שניתנו לתעשייה המקומית הפחיתו את הכנסותיה בפועל של חברת הנפט הלאומית ב-8 אחוזים.
נכון להיום פועלים באיראן 74 שדות נפט ו-22 שדות גז. מתוכם 37 שדות נפט מופעלים על ידי חברת הנפט הלאומית האיראנית, 14 על ידי חברת הנפט המרכזית האיראנית, 5 על ידי חברת הנפט והגז ארוואנד ו-18 על ידי חברת הנפט הימית. בנוסף, חמישה שדות גז מופעלים על ידי חברת הנפט הלאומית האיראנית, 13 על ידי חברת הנפט המרכזית האיראנית, אחד על ידי חברת הנפט והגז פארס ושלושה על ידי חברת הנפט הימית.
מעבר לחשבונאות: משבר אמון
לצד חילופי ההאשמות, גובר בפרלמנט הלחץ על משרד הנפט לספק הסברים בנוגע למכירת נפט באמצעות חברות תיווך. חברים בוועדת סעיף 90 בפרלמנט דרשו הבהרות לגבי העיכובים בהחזרת ההכנסות, ותהו על ההיגיון שבהסתמכות על מתווכים אם הכספים אינם מועברים בזמן. חלקם קראו להחמיר את הדרישות לערבויות בנקאיות מצד החברות המעורבות.
גורמים כלכליים מציינים כי הפרשה ממחישה את מורכבות ניסיונותיה של איראן לעקוף את הסנקציות, באמצעות רשתות מכירה לא-שגרתיות. שיטות אלה, כך נטען, מגבירות את הסיכון לעיכובים, לפערי דיווח ולחוסר שקיפות.
התרעות פיקוד העורף