מים: משבר קיומי בבירה
חשמל: שיתוק תעשייתי וחשש לסגירת עסקים
סוכנות הידיעות הממלכתית ILNA דיווחה על האטה בייצור בתעשיות שונות עקב הפסקות חשמל, ובדוח שפורסם באיראן נכתב כי "תעשיות רבות וכמה בתי זיקוק מתמודדים עם מחסור במים ובחשמל, מה שעלול להוביל לעליית מחירים או אפילו למחסור במוצרי אנרגיה כמו בנזין". לפי אותו דוח, הפגיעה באספקת החשמל מקרינה ישירות על שרשראות הייצור והאספקה.
האזהרות מגיעות גם מגורמים מקצועיים. מזכיר איגוד חברות הנדסת החשמל במחוז גולסטן הזהיר בריאיון ל-ILNA כי הפסקות החשמל עלולות להוביל ל"ירידה בייצור, ירידה בהכנסות ובסופו של דבר לפיטורים ואבטלה בקרב עובדים". לדבריו, המשבר "גרם לבעיות חמורות עבור האנשים, החקלאים והיצרנים", והדגיש כי בעולם המודרני החשמל אינו רק מצרך בסיסי – אלא "עורק החיים של הכלכלה והמרכיב החיוני ביותר בחיי היום-יום".
במציאות הזו, החשש אינו מתמקד רק בפגיעה זמנית בתפוקה, אלא בהשלכות מצטברות: שיבוש תהליכי ייצור, שחיקה ביכולת לעמוד בהתחייבויות, ולחץ גובר על שוק העבודה. הביקורת בתוך איראן גוברת על רקע חוסר היכולת של הרשויות לייצב את אספקת החשמל, בזמן שהמשק מתמודד במקביל עם אינפלציה גבוהה, ירידה בכוח הקנייה ומחסור בתשתיות בסיסיות.
הריאל והאינפלציה: שחיקה מואצת בכוח הקנייה
הפגיעה ניכרת גם בנתוני הצמיחה. לפי נתונים שפרסם הבנק המרכזי בטהרן, במחצית הראשונה של השנה הפרסית התכווצה הכלכלה המקומית ב-0.6%. כאשר מנטרלים את מגזר הנפט, שצמח ב-1.1%, עומדת ההתכווצות על 0.8%. ענף הבנייה בלט במיוחד, עם ירידה של 12.9% – נתון שמחזק את התמונה של האטה רחבה במשק.
בתוך המציאות הזו, שכר המינימום באיראן נותר נמוך במיוחד – כ-120 דולר בלבד לחודש, סכום הנמוך משמעותית מהערכת המחיה הבסיסית, שנאמדת בכ-400 דולר. לפי הערכות, לפחות שליש מהאוכלוסייה חי כיום מתחת לקו העוני, כאשר עליות המחירים והיחלשות המטבע מקשות על משקי בית לעמוד בהוצאות הבסיסיות.
הלחם: מוצר יסוד שהפך למדד מצוקה
בדיווחים נוספים צוין כי מאפיות מתקשות לעמוד במחירים הרשמיים, על רקע עלייה בעלויות הייצור, קיצוצים בקמח מסובסד ומחסור באספקה. באזורים מסוימים דווח על מכירת לחם "סנגק" – מוצר בסיס נוסף – במחירים של 100 עד 200 אלף ריאל, פי שניים ואף פי שלושה מהמחיר הרשמי שנקבע על 76 אלף ריאל.
הבנקים: פשיטת רגל נדירה תחת סנקציות
לפי סוכנות הידיעות ISNA, הבנק קרס בעקבות הפסדים מצטברים של כ-5.2 מיליארד דולר וחובות בהיקף של כ-2.9 מיליארד דולר. במהלך סוף השבוע נפרסה משטרה סביב סניפי הבנק בבירה, לאחר שנוצרו תורים ארוכים של מפקידים – כך דיווח כתב AFP. הבנק המרכזי הודיע כי הבנק הממשלתי "מלי" השתלט על נכסי איונדה, והרשויות ניסו להרגיע את הציבור והבטיחו שכספי המפקידים בטוחים.
ברקע הדיווחים הודגש כי פשיטת הרגל מתרחשת בעיתוי רגיש במיוחד, על רקע סנקציות בינלאומיות מחודשות והחמרת הבידוד הכלכלי של איראן, לאחר קריסת הניסיונות להחיות את הסכם הגרעין מ-2015.
כוח עבודה וגירושים: פגיעה ישירה בענפי המשק
לצד ההיבט הכלכלי, גירוש האפגנים לווה גם בנימוקים ביטחוניים. בכירים איראנים טענו כי חלק מהמהגרים שימשו כמרגלים עבור ישראל – טענות שחזרו בדיווחים בתקשורת הממלכתית. מנגד, קולות בתוך איראן הזהירו מפני הצגת אוכלוסייה שלמה כגורם איום, והדגישו את תרומתה רבת השנים לכלכלה המקומית.
סדרי עדיפויות: תקציב הביטחון מזנק
על רקע המשבר החברתי והכלכלי, טיוטת התקציב שמקדמת ממשלת איראן לשנה הפרסית הבאה כוללת הגדלה של 145% בתקציב הביטחון, לרמה של כ-9.2 מיליארד דולר. מתוך הסכום, כ-4.6 מיליארד דולר מיועדים ללוגיסטיקה של משרד ההגנה וכ-1.8 מיליארד דולר למשמרות המהפכה.
הציר השיעי: עומק אסטרטגי שנשחק
כתוצאה מכך, הממשל החות’י עסוק כעת בעיקר במאבקים פנימיים ובניסיון לייצב מחדש את שליטתו בשטח. לפי ההערכות בישראל, מצב זה מקשה על החות’ים לבנות בשלב זה מערך התקפי אפקטיבי כלפי חוץ, ומצמצם את יכולתם להשתלב בפעילות מתואמת מול זירות אחרות – לבנון, עזה או איראן עצמה – במקרה של הסלמה רחבה.
בישראל אף מעריכים כי השינויים האזוריים האחרונים, ובהם מהלכים מדיניים שנוגעים לאזור קרן אפריקה, תרמו לשחיקה נוספת ביכולת החות’ית לפעול בזירה הימית והאזורית. בהיעדר פרוקסי מתפקד במלוא עוצמתו, נאלצת טהרן להתמודד עם מציאות שבה רשת השלוחות שבנתה במשך שנים מתקשה לספק את אותו עומק אסטרטגי שהיה עבורה נכס מרכזי בעימותים קודמים.
התרעות פיקוד העורף