ארדואן רואה בחזרתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן הזדמנות להעמיד את היחסים בין אנקרה לוושינגטון על בסיס "הגיוני ובונה יותר". הוא כינה את ההחלטה להוציא את טורקיה מתוכנית ה-F-35, שהתקבלה בעקבות רכישת מערכות ההגנה האווירית הרוסיות S-400 לפני כעשור, כצעד "לא צודק". הנשיא הטורקי הדגיש כי קבלת המטוסים שעליהם טורקיה כבר שילמה, ושילובה מחדש בתוכנית, הם צעדים חיוניים לחיזוק הקשרים עם ארה"ב ולביטחון ברית נאט"ו. את הדברים העלה ארדואן אישית בפני הנשיא טראמפ בפגישתם בספטמבר.
בניסיון לפתור את המשבר הביטחוני, דווח כי טורקיה פועלת להחזרת מערכות ה-S-400 לרוסיה, נושא שארדואן העלה בפני ולדימיר פוטין. שגריר ארה"ב בטורקיה ומקורבו של הנשיא טראמפ, תום בראק, העריך בשנה שעברה כי הסוגייה עשויה להיפתר בתוך ארבעה עד שישה חודשים. במקביל, טורקיה מנהלת מגעים לרכישת מטוסי F-16 בלוק 70, אם כי סוגיית המחיר עדיין נמצאת בדיונים.
המתיחות בין המדינות נוגעת גם לפרשת הבנק הממשלתי הטורקי "האלק בנק", המואשם בארה"ב בסיוע לעקיפת סנקציות על איראן. ארדואן הגדיר את ההאשמות כמוטעות והביע תקווה להגיע לפתרון הוגן שימנע ענישה בלתי צודקת נגד הבנק. גם בתחום האנרגיה טורקיה מבצעת התאמות לאור הלחץ האמריקאי, כשהיא מגדילה משמעותית את יבוא הגז הטבעי הנוזלי מארה"ב ומצמצמת רכישות מרוסיה, אם כי מוסקבה עדיין מספקת כ-61% מהנפט ו-40% מהגז למדינה.
בזירה המדינית, ארדואן ממשיך לתמרן בין חברות בנאט"ו לקשרים עם רוסיה, ומציע את טורקיה כמתווכת יחידה המסוגלת לשוחח ישירות עם שני הצדדים במלחמה באוקראינה. בהתייחסו למזרח התיכון, הדגיש הנשיא כי טורקיה היא שחקנית מפתח לכל משימת ייצוב בעזה בשל קשריה ההיסטוריים העמוקים עם הפלסטינים והשפעתה האזורית כחברת נאט"ו.