במאמר שפורסם בסוכנות הידיעות הטורקית Anadolu Agency ציין קלין: "כארגון המודיעין הלאומי, פעילותנו ביבשת - מהעמדה היציבה והמאוזנת שלנו בלוב, דרך תרומתנו למאבק בטרור בסומליה ועד לפעילותנו בסודן - משכה את תשומת לבן של מדינות רבות". קלין הוסיף כי תוצאות חיוביות של דיפלומטיה מודיעינית מושגות ברחבי אפריקה, החל מצ'אד וניז'ר, דרך טוגו ובורקינה פאסו ועד טנזניה וקניה.
על פי Middle East Eye, אתר חדשות שמתמקד במזרח התיכון וצפון אפריקה, המעורבות החדשה של טורקיה באפריקה החלה לפני יותר מעשור והתרחבה מהשקעות כלכליות לייצוג דיפלומטי מוגבר.
מחזור המסחר בין טורקיה ואפריקה גדל כמעט פי שמונה מאז 2003, והגיע ל-40.7 מיליארד דולר בשנת 2022. מספר השגרירויות הטורקיות ביבשת גדל מ-12 בשנת 2002 ל-44 כיום.
בשנים האחרונות, המעורבות של טורקיה באפריקה הפכה יותר ביטחונית וצבאית, עם אספקת מל"טים מצוידים למספר מדינות תת-סהריות וחתימת הסכמי אימון ביטחוני עם מדינות כמו ניז'ר.
על פי Middle East Eye, מומחים מציינים כי פעולות מודיעיניות טורקיות באפריקה מתוארכות עוד לתקופת האימפריה העות'מאנית בצפון אפריקה, שם שירתו קצינים וכוח צבאי טורקי, בהם גם מוסתפא כמאל אטאטורק, שלחם בטריפולי בשנת 1911 לפני הקמת הרפובליקה המודרנית של טורקיה.
המעורבות של אנקרה בניז'ר, בורקינה פאסו ומאלי, שהן קולוניות צרפתיות לשעבר שחוו הפיכות והקמת שלטון צבאי, משקפת גישה פרגמטית. טורקיה נוקטת לעיתים קרובות בפעילות באזורים עם חוסר כוח מרכזי.
טורקיה פיתחה מודל ביטחוני בסומליה שמדגיש בניית מדינה וקיבולת הגנה, במקום הסתמכות על התערבות חיצונית. היא משקיעה במוסדות שמאפשרים לרשויות הסומליות להגן על עצמן, ומעדיפה להימנע מצדדים בסכסוכים אפריקאים, תוך משחק תפקיד מגשר בין מדינות שונות.
דמירצ'י ציין כי ההצהרה הפומבית של ראש ארגון המודיעין על טווח הפעולה הגאוגרפי הרחב מצביעה על הבשלות המוסדית של טורקיה, המאפשרת לה להשפיע על אירועים בשטח ולנטרל אסטרטגיות מתחרות.
התרעות פיקוד העורף