לדבריו, חיזבאללה מצוי בתקופה רגישה במיוחד נוכח ההתפתחויות הפנימיות באיראן. קידר טען כי בטהרן גובר התסכול כלפי שלוחות אזוריות של המשטר, ובהן חיזבאללה וחמאס, בשל היעדר סיוע ישיר לשלטון האיראני לנוכח גל המחאות. "האיראנים מצפים לסיוע, והוא לא מגיע”, אמר. בהתייחסו להתמודדות המשטר עם ההפגנות, העריך קידר כי בשלב זה בוחרים השלטונות להכיל את האירועים ולהימנע מדיכוי אלים נרחב, מתוך תקווה שהמחאה תדעך מעצמה. לדבריו, ההכרעה תלויה בשאלת אורך הנשימה של שני הצדדים - המפגינים מול המנגנון השלטוני.
"יש גבול גם לכמה השלטון יכול להמשיך"
לסיום התייחס קידר להשפעת ארצות הברית וישראל על המתרחש באיראן, וציין כי המשטר בטהרן נוטה לייחס את ההפגנות למעורבות זרה. "הטענה שכל מפגין הוא סוכן מוסד רחוקה מהמציאות”, אמר, והוסיף כי עצם התמיכה המילולית מצד גורמים מערביים משפיעה על המורל והמוטיבציה ברחוב האיראני.