במהלך החקירות הראשוניות, הכחיש העצור כל קשר למקרה. המקור המשפטי הסביר כי העצור "לא החזיק מעמד זמן רב בהכחשתו, שכן חזר והודה בשיתוף פעולה עם המוסד וקיבל מספר משימות, כולל פיתוי אחמד שוכר כהכנה לחטיפתו", וציין כי העצור "הודה במפורש כי נפגש עם קציני מוסד באפריקה, שהטילו עליו מספר משימות, וקיבל סכומים הנעים בין 5,000 ל-10,000 דולר עבור כל משימה". על פי העיתון, הנתונים הצביעו על כך ש"לעציר, שחי באפריקה, הייתה ידע מוקדם על אחמד שוכר, מה שהקל עליו לבנות עמו יחסי אמון".
על פי הנתונים שהיו זמינים לענף החקירות של אגף המידע של כוחות הביטחון הפנימי, ציין המקור המשפטי כי "העצור שחזר ללבנון לפני עשרה ימים כדי לנקות את עצמו מחשד למעורבות בהיעלמותו של שוכר, שכר דירה בבעלות החטוף באזור שוויפאט, פרט שהחוקרים ראו כמכריע בהבנת אופן פיתויו ונתפס, יחד עם פרטים טכניים ולוגיסטיים נוספים, אשר חיזקו את שכנוע רשויות הביטחון והמשפט כי הפעולה בוצעה בדיוק רב, ותחת פיקוח ישיר של סוכנות מודיעין מקצועית".
הודאותיו של העצור איששו ראיות פורנזיות, במיוחד בנוגע לרישומי תקשורת, ניטור תנועותיו של שוכר ועיתוי היעלמותו, ובכך סיפקו לתיק ראיות נוספות. המקור המשפטי הסביר כי "השלב הראשוני של החקירה הסתיים, אך הוא נותר פתוח לאפשרות של מעורבות של אנשים הנחשבים כנוכחות בלבנון, בנוסף למאמצים לקבוע את גורלו של אחמד שוכר, אשר נותר לא ידוע".