לדבריו, יוון אינה מהווה איום ממשי על טורקיה, אלא מסתמכת בעיקר על מה שכינה "מבצעי תודעה ויחסי ציבור". הוא טען: "זו מדינה שאין צורך אפילו להרים נגדה יד. די במבט כדי לפרק את האשליה".
העיתונאי הזכיר את העבר ההיסטורי של יוון וטען כי גם כיום היא פועלת כ"כלי משחק" של כוחות זרים, כפי שלטענתו קרה בתקופת הפלישה לאנטוליה בראשית המאה ה-20. לדבריו, החבירה הנוכחית לישראל אינה אלא חזרה על אותו דפוס: ניסיון להישען על שחקן חיצוני כדי ללחוץ על טורקיה.
עיקר הביקורת הופנתה כלפי ההתקרבות בין אתונה לירושלים. העיתונאי הטורקי תיאר את ישראל כמדינה מבודדת בזירה הבינלאומית, וטען כי שיתוף הפעולה עמה אינו מעיד על עוצמה – אלא על חולשה. "זה צילום זול, חסר ערך מדיני", אמר, והוסיף כי גם בעלות בריתה המסורתיות של ישראל, ובראשן ארצות הברית, הולכות ומתרחקות ממנה.