אבל איראן משלמת ביוקר על ניתוק האינטרנט: כל יום כזה עולה לאיראן מיליונים ואף מיליארדים - נזק כלכלי למדינה שגם בלי זה נמצאת במצב גרוע. אז עכשיו מה הצעד הבא?
הסיבות הן רבות: א', זה מראה על חוסר אונים של המשטרה. ב', זה מראה על היקף גדול של מחאות. ג', העולם באמת יבין שקורה משהו רציני ברחובות. ד' בפעם האחרונה שיצאו טנקים לרחובות טהראן היה לפני 47 שנים, לקראת נפילתו של המשטר הקודם, והם לא רוצים גורל כמותו.
בינתיים בכירי המשטר, ובראשם המנהיג, לא רק שלא לוקחים צעד אחורה, אלא מאיימים על המפגינים ומאשימים אותם כסוכנים של ישראל ואמריקה. בתוך כל הבלגן הזה ישנו גם עניין ישראלי: האם איראן, כדי להסיט את המבט מההפגנות, תצא להרפתקה צבאית נגד ישראל? זה סביר, אפשרי, אבל כרגע רחוק, כי המשטר לא רואה את עצמו עם הגב אל הקיר.
בסרט של המהפכה באיראן יש ויהיו עוד הרבה קטעים, תהפוכות, טרגדיות וכמובן הרבה דם - סרט שכרגע אף אחד לא יודע איזה סוף יהיה לו ולמי יהיה סוף שמח.
התרעות פיקוד העורף