נילסן, שהפך באופן מפתיע במרץ האחרון לראש הממשלה הצעיר בתולדות גרינלנד לאחר ניצחון מפלגתו הליברלית-עסקית Demokraatit על המפלגות המסורתיות, הגיע לתפקיד בזכות קסמו האישי ובעיקר בשל תמיכתו בעצמאות - אך רק כאשר הכלכלה תהיה מוכנה לכך.
מאז הושלך אל מרכז הסערה בעקבות התבטאויות טראמפ, נילסן לא היסס להרים את הכפפה מול מעצמת העל. "די זה די. לא עוד לחץ, לא עוד רמיזות, לא עוד פנטזיות על סיפוח", אמר השבוע, וכינה את דברי טראמפ "בלתי מתקבלים על הדעת". בשבוע הבא צפויות להתחיל שיחות בין ארצות הברית, דנמרק וגרינלנד, כאשר שרי החוץ של שלושת הגופים ייפגשו לדיון ראשון.
בין עצמאות לדיפלומטיה עקשנית
"תושבי גרינלנד כועסים מאוד על מה שקורה, אבל גם חוששים. יש הרבה תמיכה בנילסן. הוא אדם מאוד חביב", אומר אחד מבכירי הקהילה העסקית באי. נילסן נהנה גם מפופולריות יוצאת דופן: בבחירות האחרונות קיבל 50 אחוז יותר קולות אישיים מהפוליטיקאי שהגיע אחריו.
נילסן נולד ב-1991 בנוק, לאב דני ולאם גרינלנדית. מוצאו המעורב גרם לו לבעיות בבית הספר, על רקע אנטגוניזם כלפי דנמרק בשל אירועים היסטוריים כמו הטלת אמצעי מניעה בכפייה על נשים גרינלנדיות צעירות בשנות השישים והשבעים. "ההפסקות היו הכי קשות. אם תלמידים משכבות גבוהות תפסו אותי - הייתי חוטף בעיטות ואגרופים ונשלח ‘לחזור לדנמרק’", סיפר לעיתון הדני.