לדבריו, טראמפ הוא דמות שמעוררת מחלוקת, גם על רקע סגנונו וגם בהיבטים מוסריים של חלק מהמהלכים. עם זאת, אזולאי סבור כי בשורה התחתונה קשה להתעלם מהשפעתו. "אפשר לא לאהוב אותו, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שהוא משנה את כללי המשחק. הוא שובר, מפרק ומרכיב מחדש את המערכת, בלי יותר מדי חשבון לאף אחד". בעולם כזה, הוא מוסיף, משקיעים נדרשים להתאים את עצמם למציאות ולא להיאבק בה.
במקביל, אזולאי מצביע על חדשות חיוביות במיוחד לחברות הביטחוניות. טראמפ הכריז על כוונתו להגדיל את תקציב הביטחון האמריקאי בשנת 2027 בכ-50%, לרמה של כ-1.5 טריליון דולר. "זה שינוי טקטוני", הוא אומר. "לא רק בהיקף התקציב, אלא גם בעצירת השחיקה שלו כחלק מהתוצר". לנוכח המצב הגיאו-פוליטי הסוער, הוא מעריך כי המהלך יעבור יחסית בקלות בזירה הפוליטית.
לדבריו, במשך שנים הופנתה ביקורת כלפי אירופה על קיצוץ בתקציבי ביטחון, אך כעת מתברר שגם ארצות הברית נהנתה מתקופה ארוכה של שאננות יחסית. "התקופה הזו נגמרה", אומר אזולאי. "התוצאה תהיה תקופת זהב לחברות הביטחוניות, עם העלאות תחזיות הכנסות ורווח שיהפכו לשגרה, כולל אצל חלק מהחברות הישראליות". המחירים גבוהים, הוא מודה, אך מבחינתו מדובר בפרמיה על איכות.
מכאן נגזרת גם תפיסת ההשקעה. אזולאי מסביר כי אם בעבר עיקר תשומת הלב הופנתה לנתוני אינפלציה, תעסוקה וריבית, הרי שכעת מוקד קבלת ההחלטות זז. "מה שיכתיב את הטון הוא הזירה הפוליטית, המדינית והצבאית. אלו אירועים עם פוטנציאל נפיץ, שקשה מאוד לחזות את השפעתם". במצב כזה, הוא אומר, הדרך להתמודד עם אי הוודאות היא להיצמד למוקד הכוח שמוביל את השינויים, ארצות הברית.
לצד זאת, אזולאי מצביע על מגמה רחבה יותר של דה-גלובליזציה. ארה"ב פועלת לביצור שליטתה במחצבים ובנתיבי שיט, ובמקביל מאיצה החזרת מוקדי ייצור לשטחה. "באופן אבסורדי", הוא אומר, "המהלך הזה עשוי לדחוף לא רק את ארה"ב אלא גם את סין ושותפותיה לצמיחה". לדבריו, המאבק על ההגמוניה העולמית צפוי להאיץ השקעות בטכנולוגיה, משום שמי שמחזיק בטכנולוגיה המתקדמת ביותר, שולט גם בכוח הכלכלי והמדיני.
ההשוואה ההיסטורית, לשיטתו, ברורה. המלחמה הקרה והמירוץ לחלל בין שנות החמישים לשמונים היו מנועים מרכזיים להתפתחות טכנולוגית. ארצות הברית השקיעה אז כ-2.5% עד 3% מהתמ"ג במחקר ופיתוח, ותוכנית אפולו לבדה עלתה כ-25 מיליארד דולר בערכי שנות ה-60. ההשקעות הללו הולידו פריצות דרך במחשוב, תקשורת ואנרגיה, שחלקן זלגו לשימוש אזרחי והניחו תשתית לצמיחה ארוכת טווח.
בהקשר הזה, אזולאי מעריך כי סקטור הטכנולוגיה ימשיך להוביל וצריך להוות רכיב מרכזי בכל תיק השקעות. לצידו, הוא מציין גם את תחומי התשתיות, הסייבר, החשמל והאנרגיה החלופית, שייהנו מהשקעות עתק שכל גוש מדיני יידרש להן במסגרת המרוץ הגלובלי.
ולסיום, אזולאי מצביע על סימן נוסף לשינוי העומק. הודעת טראמפ על פרישת ארה"ב מלמעלה מ-60 ארגונים של האו"ם עברה כמעט כעוד ידיעה חדשותית. "בעבר זה היה אירוע שמטלטל את העולם", הוא אומר. "היום זו שגרה. זה הסדר העולמי החדש, או אולי נכון יותר לומר, הבלגן העולמי החדש, שבתוכו המשקיעים צריכים לפעול".
התרעות פיקוד העורף