לדבריו, "קשה לענות באופן חד־משמעי על השאלה מה באמת קורה באיראן, משום שהאינטרנט חסום והמידע שמגיע החוצה מאוד חלקי. אחד השיקולים להטלת האיפול, כפי שאני מבין, הוא למנוע כל אפשרות של תיאום או קואורדינציה - אפילו בתוך כוחות הביטחון עצמם, אם קיימת שם התארגנות כזו".
גרינברג הסביר כי אחד ההבדלים המרכזיים בין גל המחאה הנוכחי לקודמיו הוא אופי העימותים. "ייתכן שכמות ההרוגים הגבוהה נובעת מכך שיש יותר ויותר מקרים של תקיפת משמרות המהפכה באמצעות נשק חם - דבר שלא ראינו בעבר. הפעם זה משהו אחר לגמרי. נדמה שהמשטר באמת לא יודע מה לעשות".
"המשטר לא נופל מעצמו"
עם זאת, גרינברג סייג את ההערכות באשר לאפשרות של נפילת המשטר. "אי אפשר להפיל משטר, ובוודאי לא משטר כזה, באמצעות מחאה בלבד. כל עוד אין תנועה מחתרתית מאורגנת ששמה לה למטרה להפיל את המשטר - וזה כמובן דבר מסוכן מאוד - המשטר לא נופל מעצמו. הוא גם לא בהכרח הפך לחלש יותר".
את דבריו סיכם גרינברג בהתייחסות ליחסי ארה״ב-איראן ולדילמה שבה מצוי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. "צריך לזכור שההתלבטות של טראמפ היא לא בין דיפלומטיה לתקיפה. מדובר במשהו הרבה יותר מורכב. אף מנהיג מדינה לא נותן התחייבויות שאי אפשר לפרש בכמה דרכים שונות - מי שעושה זאת פשוט נועל את עצמו".
לדבריו, גם תרחיש של הפלת המשטר טומן בחובו סיכון משמעותי. "אם מישהו יפיל את המשטר וישים שם הנהגה אחרת, הוא ייתפס מיד כאחראי הבלעדי לכל דבר רע שיקרה תחת המשטר החדש".
התרעות פיקוד העורף