מילגייט טענה כי פעלה מתוך מחאה נגד חובת החיסונים לקורונה שהונהגה בעבר, שלטענתה פגעה בבעלה. עם זאת, השופטת קבעה כי לא מדובר ב"מחאה לגיטימית" אלא בתקיפה "משפילה במיוחד", וציינה כי הנאשמת לא הביעה חרטה וניסתה להמעיט בחומרת מעשיה ולהאשים את הקורבן. במהלך המשפט, מילגייט האשימה את בית המשפט בקנוניה וטענה כי השופטת והתובעת "עובדות עבור נטשה פיילס", אך בקשותיה לפסול אותן נדחו.
מעמד גזר הדין לווה במתיחות, כאשר השופטת נאלצה לאיים בהזמנת אבטחה לאחר שמילגייט קטעה את דבריה מהספסל. הנאשמת הציגה מסמכים שונים להגנתה, כולל מסמך בן 217 עמודים שרובו עסק בטענות לא קשורות, וציינה את עברה כסוכנת נדל"ן ואת פעילות הצדקה שלה.
השופטת הכירה בעברה הנקי של מילגייט ובקושי שחוותה במהלך 24 ימי המעצר שכבר ריצתה בשנה שעברה. עם הקראת גזר הדין, שפטר אותה ממאסר בפועל באופן מיידי, פרצה מילגייט בבכי והודתה לשופטת שוב ושוב.
התרעות פיקוד העורף