כיממה לאחר ההכרזה האמריקאית על הרכב הגופים שינהלו את שלב המעבר בעזה, התפרץ הערב עימות פומבי חריג בין ירושלים לוושינגטון. לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה תקיפה, שלפיה ההחלטה האמריקאית התקבלה ללא תיאום עם ישראל ואף מנוגדת למדיניותה. מדובר בניסוח חריף המצביע על משבר אמון בסוגיית עזה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לממשל טראמפ.
בליבת המחלוקת: שילובה של טורקיה, לצד קטאר ומדינות נוספות, בגוף הביצועי שנועד ללוות את ניהול הרצועה. על פי ההכרזה האמריקאית, הוקמה ועדה פלסטינית טכנוקרטית שתנהל את השירותים האזרחיים בעזה, תחת פיקוח של מנגנון בינלאומי רחב - "מועצת השלום".
עבור ישראל, עצם נוכחותה של טורקיה במסגרת כזו היא קו אדום. אנקרה נתפסת בירושלים כמדינה עוינת, המקיימת קשרים הדוקים עם חמאס ומובילה קו פומבי חריף נגד ישראל מאז פרוץ המלחמה. בשבועות האחרונים הדגישו גורמים מדיניים כי ישראל אינה מוכנה לקבל כל מעורבות טורקית בכוח ייצוב או במנגנון ניהול אזרחי בעזה.
העימות הערב מחדד פער בין ההבנות שישראל סברה כי הושגו מאחורי הקלעים, לבין המהלך האמריקאי בפועל. בתדרוכים שניתנו לאחר פגישת נתניהו וטראמפ במאר-א-לאגו בסוף דצמבר, נטען כי טראמפ קיבל את הדרישה הישראלית לווטו על זהות המדינות שישולבו במנגנון הבינלאומי, ובפרט על טורקיה. כעת מתברר כי לפחות מבחינת ירושלים - ההבנה הזו לא באה לידי ביטוי בהחלטה שפורסמה.
מנגד, טורקיה וקטאר מציגות את עצמן כשותפות לגיטימיות למאמץ הבינלאומי לייצוב הרצועה. בהודעות רשמיות שפרסמו בירכו שתי המדינות, יחד עם מצרים, על הקמת הוועדה הפלסטינית הטכנוקרטית והדגישו כי מטרת המהלך היא ניהול אזרחי, שיקום ותיאום הומניטרי - ולא מעורבות ביטחונית.
גורמים מדיניים בישראל מדגישים כי ההתנגדות אינה טכנית אלא עקרונית: ישראל אינה מוכנה לראות שחקנים עוינים לה יושבים סביב שולחן קבלת ההחלטות על עתיד עזה. עצם ההחלטה לצאת בהודעה פומבית, הכוללת פנייה רשמית למזכיר המדינה האמריקאי, נועדה לשדר מסר ברור - לא רק לוושינגטון, אלא גם לשחקנים האזוריים.
השאלה שנותרה פתוחה היא האם מדובר במשבר נקודתי שניתן ליישוב בשיחות שקטות, או בסימן ראשון למחלוקת עמוקה יותר על היום שאחרי בעזה. לעת עתה, נראה כי מה שנועד להיות מהלך אמריקאי מתואם, הפך בתוך שעות לעימות גלוי בין בעלות ברית.
התרעות פיקוד העורף