בניגוד לתנועות השלום של שנות ה-70 וה-80, ההתנגדות הנוכחית נובעת פחות מאידיאליזם פציפיסטי ויותר משיקולים כלכליים ותחושת ניכור כלפי המדינה.
במסגרת המאמצים לפתרון המשבר, הציגה גרמניה שירות צבאי חדש על בסיס התנדבותי. החודש החלו כ-700 אלף צעירים ילידי 2008 לקבל שאלונים לבחינת נכונותם לשרת, כאשר הגברים מחויבים להשיב ולהתייצב להערכה רפואית גם אם אינם מעוניינים להתגייס.
ההודעה על השירות החדש הוציאה עשרות אלפי תלמידים לרחובות, ומפגינים אף תקפו לשכות גיוס בברלין. הטענה המרכזית הנשמעת היא כי המדינה משקיעה רבע מתקציבה הפדרלי בפנסיות לאוכלוסייה המבוגרת, בעוד הצעירים מתמודדים עם יוקר מחיה ומחירי דיור המונעים מהם אפשרות לבעלות על נכסים.
רבים חשים כי לאחר ההקרבה שנדרשה מהם בתקופת סגרי הקורונה, אין זה הוגן לדרוש מהם להקריב שוב. בתגובה לטענות הכלכליות, הממשלה מציעה תמריצים כספיים משופרים, כולל שכר של עד 3,144 דולר לחודש ומימון רישיון נהיגה שעלותו בגרמניה עשויה להגיע ל-4,500 דולר.
למרות התמריצים, מומחים צבאיים מביעים ספקנות לגבי יעילות המודל ההתנדבותי. הצבא הגרמני מתמודד גם עם קושי לוגיסטי חמור, שכן אין בידיו דרך ליצור קשר עם כ-930 אלף חיילים משוחררים בשל חוקי הגנת פרטיות והפסקת איסוף הנתונים ב-2011.
היסטוריונים צבאיים מזהירים כי ללא חזרה לגיוס חובה, גרמניה תתקשה לאייש תפקידים קרביים חיוניים ולשמור על כשירות מבצעית מול האיום הרוסי הגובר והחשש מהתנתקות אמריקאית מאירופה.
התרעות פיקוד העורף