בניתוח קר של יחסי הכוחות האזוריים, הדגיש חלפאן כי ההימנעות ממלחמה אינה נובעת מפחד, אלא מהכרה בפער היכולות העצום. הוא כינה את אלו שמתעלמים מכוחה הצבאי של ישראל "עיוורים", והביא את איראן כמקרה מבחן: למרות הרטוריקה המתלהמת של טהרן ושתיקתה הארוכה, כאשר ישראל החליטה לפעול, היא הנחיתה על איראן מכה קשה בתוך שעות ספורות ש"שברה את כוחה". המסקנה שלו הייתה חד משמעית: "הכוח גובר על האומץ", ואין תוחלת במאבק ללא שוויון ביכולות הצבאיות והטכנולוגיות.
לסיום, לעג חלפאן למבקרים הקוראים למלחמה מרחוק וכינה אותם "תופעה קולית בלבד". הוא אתגר בסרקסזם את אלו המתהדרים בצבאות גדולים ובממון רב לממש את איומיהם בעצמם, במקום לנסות ולסבך מדינות אחרות בהרפתקאות מסוכנות, והזכיר להם כי "ישראל היא שכנה לא רחוקה", כך שהדרך פתוחה בפניהם אם ברצונם באמת להילחם.
התרעות פיקוד העורף