על פי המסמך, שלום בר קיימא דורש "שיקול דעת פרגמטי, פתרונות של היגיון בריא, ואומץ לזנוח גישות ומוסדות שנכשלו לעתים קרובות מדי". מדינות שיצטרפו למועצה יכהנו לתקופה מוגבלת של שלוש שנים, אלא אם יתרמו מעל מיליארד דולר במהלך השנה הראשונה לפעילותן.
גורמים רשמיים בארה"ב אף העלו את האפשרות שהמועצה תתווך במוקדי סכסוך נוספים כגון אוקראינה וונצואלה, מה שמחזק את החשש בקרב דיפלומטים כי הממשל האמריקאי פועל לדחיקת האו"ם לשוליים. גורם אמריקאי הסביר כי המבנה הארגוני כולל דרג עליון של ראשי מדינות, מתחתיו ועד מנהל מייסד, ומתחתיו ועד מנהל ייעודי לעזה, מתוך הבנה שהמועצה עשויה להתרחב בעתיד מעבר לטיפול ברצועה בלבד.
האמנה מעניקה לנשיא טראמפ סמכויות נרחבות כיו"ר המועצה, כולל יכולת למנות ולהסיר מדינות חברות, החלטה שניתן לבטל רק ברוב מיוחס של שני שלישים. כמו כן, נראה כי לנשיא טראמפ יש זכות וטו בפועל על החלטות המועצה, והוא מחזיק בסמכות הבלעדית להקים או לפרק גופי משנה. גורם סעודי אישר כי הממלכה קיבלה הזמנה להצטרף ובוחנת אותה, בעוד שגורמים אירופיים הביעו בלבול לגבי מהות הארגון.
אף שהמועצה קיבלה אישור ממועצת הביטחון של האו"ם לפקח על המעבר בעזה, לא ברור תחת איזה מנדט משפטי היא תפעל בזירות אחרות, בייחוד על רקע צעדיו האחרונים של הנשיא טראמפ לצמצום מעורבות ארה"ב באו"ם.